פרש
פָּרַשׂעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פרש |
שורש וגזרה | פ־ר־שׂ |
בניין | פָּעַל |
ערך זה עוסק בפרשׂ - הרחיב. לערך העוסק בפרשׂ (פרס), בצע, חתך; ראו פרס.
- לשון המקרא גלל למלוא אורכו ורוחבו; פשט לשם מיצוע או לכדי הצגתו על מלוא פרטיו ודקדוקיו.
- וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. (דברים כב יז)
- כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. (מלכים א' ח ז)
- "אל תבכי, אימי, חבל על מאור עינייך,/ כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים"." (על הדרך עץ עומד, מאת איציק מאנגר, בתרגום נעמי שמר)
- עברית חדשה (ימאות) פָּרַשׂ מִפְרָשׂ: מתח מפרש אורכי או גלל מטה מפרש רוחבי כדי להקנות לספינת מפרשים תנועה בכוח הרוח; בהרחבה: הפליג לדרכו, יצא לים.
- * "מִפְרָשׂ רָאשִׁי - פָּרוֹשׂ! הפקודה ניתנת כאשר המפרש מוכן להנפה; עם הינתן הפקודה מניפים ופורשים את המפרש, קושרים ומסדרים יפה את הַמַּסּוֹסִים." (פקודות לשיט מפרשים, מונחי ספנות של ועד הלשון העברית, 1940)
- ”כאשר רומא כוננה את שלטון הרפובליקה, אניותיה פרשו כבר את מפרשיהן וגם ציה המלחמתי נתגלה לעיני הקרתגים [...].“ (המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)
- ”ספינת האסירים פרשה את מפרשיה והפליגה לאיטה אל מימי התעלה.“ ("מעריב", 17 בינואר 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרוןעריכה
- 1. קיים גם בארמית וסורית: פרס ܦܪܣ. ובדומה בערבית: تفرس (תַפַרַסַה) - להתבונן מקרוב, לעיין.
- 2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. על יסוד: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס." (ישעיהו לג כג)
מידע נוסףעריכה
- לפעמים (לשון חז"ל) נכתב 'פָּרַס' או 'פֵֵּירַס'. יתכן שזהו שורש הביטוי פריסת שלום (תוס' מו"ק יח ע"ב).
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
פתח או הניף מפרש
|
ראו גםעריכה
שיט מפרשים
הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה | |
פֹּרַשׁעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | פ־ר־שׁ א, שלמים-ע"ג |
בניין | פֻּעַל |
- לשון המקרא הוסבר, הובאר.
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
פֵּרֵשׁעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פרש |
שורש וגזרה | פ־ר־שׁ א |
בניין | פִּעֵל |
- הסביר, נתן הסבר לדברים לא מובנים.
- ”דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פֵּרשוהו, עד שפֵּרשו הקדוש ברוך הוא בעצמו.“ (בבלי, מסכת נדרים – דף פא, עמוד א)
- קרא בשם, הגדיר היטב.
- ”התקינו שיהא עדים מפרשין שמותיהן בגיטין.“ (בבלי, מסכת גיטין – דף לא, עמוד א)
- ”המגדף אינו חייב, עד שיפרש את השם.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ה)
גיזרוןעריכה
- לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בפָּעַל ”וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה'.“ (ויקרא כד, פסוק יב) (צורה זאת אינה שמושית בעברית חדשה) ובפֻּעַל.
תרגוםעריכה
אנגלית: explaine, clarify (1) call by name, express clearly, define (2)
ראו גםעריכה
פָּרַשׁעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פרש |
שורש וגזרה | פ־ר־שׁ ג |
בניין | פָּעַל |
- עזב; נטש את הענין, המקצוע או המשרה, מרצונו.
- ”בֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקָּבֶר“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ח, משנה ח)
- ”אֵין קוֹרִין מְעֻוָּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתֻקָּן בַּתְּחִלָּה וְנִתְעַוֵּת, וְאֵיזֶה? זֶה תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק א, משנה ז)
- ”הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ד)
גיזרוןעריכה
- לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בנפעל ( ”נִפְרָשׁוֹת“ (יחזקאל לד, פסוק יב)) ובהפעיל ( ”יַפְרִשׁ“ (משלי כג, פסוק לב)).
- יתכן שיש קשר לאכדית: parāšu - לעוף. חתית: parš - לברוח, להסתלק; וגם לשבור[1].
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
פָּרָשׁעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פרש |
הגייה* | parash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ר־שׁ ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל (תשלום דגש) |
נטיות | ר׳ פָּרָשִׁים |
- חיל, או כוח שיטור, הרתום על גבי סוס המאפשר לו תנועה זריזה וגמישות טקטית בלוחמה.
- בהשאלה: כלי במשחק השחמט שצורתו כצורת סוס.
- תנועת הפרש על הלוח דומה לדילוג של סוס - צעד אחד ישר וצעד אחד באלכסון באותו כיוון.
גיזרוןעריכה
- המילה משותפת ללשונות שמיות רבות, למשל ערבית: فَرَس (פָרָס)). געז: פארס (ፈረስ) בהוראת: סוס
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
בשחמט
ראו גםעריכה
כלי שחמט | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מלך | מלכה | צריח | רץ | פרש | רגלי |
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: פרש |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרשים |
פֶּרֶשׁעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פרש |
הגייה* | peresh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ר־שׁ ג |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
גיזרוןעריכה
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית: פִּרְתָא, ערבית: فَرَث (פַרַת') – מעיים
טקסט הכותרתעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: excretion
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: פרש |
הערות שולייםעריכה
- ↑ the oriental institute of Chicago university, volume p, page 179.