פָּרַשׂ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאפרש
שורש וגזרהפ־ר־שׂ
בנייןפָּעַל
ערך זה עוסק בפרשׂ - הרחיב. לערך העוסק בפרשׂ (פרס), בצע, חתך; ראו פרס.
  1. לשון המקרא גלל למלוא אורכו ורוחבו; פשט לשם מיצוע או לכדי הצגתו על מלוא פרטיו ודקדוקיו.
    • וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. (דברים כב יז)
    • כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. (מלכים א' ח ז)
    • "אל תבכי, אימי, חבל על מאור עינייך,/ כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים"." (על הדרך עץ עומד, מאת איציק מאנגר, בתרגום נעמי שמר)
  2. עברית חדשה (ימאות) פָּרַשׂ מִפְרָשׂ: מתח מפרש אורכי או גלל מטה מפרש רוחבי כדי להקנות לספינת מפרשים תנועה בכוח הרוח; בהרחבה: הפליג לדרכו, יצא לים.
    • * "מִפְרָשׂ רָאשִׁי - פָּרוֹשׂ! הפקודה ניתנת כאשר המפרש מוכן להנפה; עם הינתן הפקודה מניפים ופורשים את המפרש, קושרים ומסדרים יפה את הַמַּסּוֹסִים." (פקודות לשיט מפרשים, מונחי ספנות של ועד הלשון העברית, 1940)
    • ”כאשר רומא כוננה את שלטון הרפובליקה, אניותיה פרשו כבר את מפרשיהן וגם ציה המלחמתי נתגלה לעיני הקרתגים [...].“ (המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)
    • ”ספינת האסירים פרשה את מפרשיה והפליגה לאיטה אל מימי התעלה.“ ("מעריב", 17 בינואר 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

עריכה
 1. קיים גם בארמית וסורית: פרס ܦܪܣ. ובדומה בערבית: تفرس‏‏‏‏ (תַפַרַסַה) - להתבונן מקרוב, לעיין. לגבי פריסת כנפיים, השוו אכדית: parāšu - לעוף, לשחרר לעוף.
 2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. על יסוד: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס." (ישעיהו לג כג)

מידע נוסף

עריכה
  • לפעמים (לשון חז"ל) נכתב 'פָּרַס' או 'פֵֵּירַס'. יתכן שזהו שורש הביטוי פריסת שלום (תוס' מו"ק יח ע"ב).

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
   פתח למלוא הרוחב או השטח
   פתח או הניף מפרש

ראו גם

עריכה

פֹּרַשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאפורש
שורש וגזרהפ־ר־שׁ א, שלמים-ע"ג
בנייןפֻּעַל
  1. לשון המקרא הוסבר, הובאר.
    • ”וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ.“ (במדבר טו, פסוק לד)

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

פֵּרֵשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאפרש
שורש וגזרהפ־ר־שׁ א
בנייןפִּעֵל
  1. הסביר, נתן הסבר לדברים לא מובנים.
  2. קרא בשם, הגדיר היטב.

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בפָּעַל ”וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה'.“ (ויקרא כד, פסוק יב) (צורה זאת אינה שמושית בעברית חדשה) ובפֻּעַל.

תרגום

עריכה

אנגלית: explaine‏, clarify‏‏‏‏ (1) call by name‏, express clearly‏, define (2)

ראו גם

עריכה

פָּרַשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאפרש
שורש וגזרהפ־ר־שׁ ג
בנייןפָּעַל
  1. עזב; נטש את הענין, המקצוע או המשרה, מרצונו.

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בנפעל ( ”נִפְרָשׁוֹת“ (יחזקאל לד, פסוק יב)) ובהפעיל ( ”יַפְרִשׁ“ (משלי כג, פסוק לב)).
  • יתכן שיש קשר לאכדית: parāšu - לעוף. חתית: parš - לברוח, להסתלק; וגם לשבור[1].

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

פָּרָשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאפרש
הגייה*parash
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשפ־ר־שׁ ב
דרך תצורהמשקל קַטָּל (תשלום דגש)
נטיותר׳ פָּרָשִׁים
פרש בשירות המשטרה.
  1. חיל, או כוח שיטור, הרתום על גבי סוס המאפשר לו תנועה זריזה וגמישות טקטית בלוחמה.
    • ”וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם־רֶכֶב גַּם־פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.“ (בראשית נ, פסוק ט)
    • ”וָאוֹצִיא אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם, וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה; וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים, יַם־סוּף.“ (יהושע כד, פסוק ו)
    • ”וַיְהִי, לִשְׁלֹמֹה; אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ, וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים.“ (מלכים א׳ ה, פסוק ו)
    • ”מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם, מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ...“ (יחזקאל כו, פסוק י)
  2. בהשאלה: כלי במשחק השחמט שצורתו כצורת סוס.
    • תנועת הפרש על הלוח דומה לדילוג של סוס - צעד אחד ישר וצעד אחד באלכסון באותו כיוון.

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת ללשונות שמיות רבות, למשל ערבית: فَرَس (פַרַס). געז: פארס (ፈረስ) בהוראת: סוס

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   רוכב על סוס
   בשחמט
  • אנגלית: knight‏‏‏‏
  • יוונית: άλογο‏‏‏‏ (תעתיק: álogo)
  • יפנית: 桂馬‏‏‏‏ (תעתיק: keima)
  • ספרדית: caballo‏‏‏‏
  • ערבית: فرس‏‏‏‏ (תעתיק: פָרָס)
  • פרסית: اسب‏‏‏‏ (תעתיק: אסב)
  • צרפתית: cavalier‏‏‏‏
  • רוסית: конь‏‏‏‏ (תעתיק: konʹ)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פרש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרשים

פֶּרֶשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאפרש
הגייה*peresh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשפ־ר־שׁ ג
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיות
  1. תכולת הקבה של מעלי גרה.
    • ”וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא. “ (שמות כט, פסוק יד)
    • ”הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו.“ (מלאכי ב, פסוק ג)

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית: פִּרְתָא, ערבית: فَرَث (פַרַת')מעיים

טקסט הכותרת

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פרש

הערות שוליים

עריכה
  1. the oriental institute of Chicago university, volume p, page 179.