ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׂ
בניין פָּעַל
פרס .
לשון המקרא גלל למלוא אורכו ורוחבו; פשט לשם מיצוע או לכדי הצגתו על מלוא פרטיו ודקדוקיו.
וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. (דברים כב יז) כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. (מלכים א' ח ז) "אל תבכי, אימי, חבל על מאור עינייך,/ כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים"." (על הדרך עץ עומד איציק מאנגר , בתרגום נעמי שמר ) עברית חדשה (ימאות ) פָּרַשׂ מִפְרָשׂ : מתח מפרש אורכי או גלל מטה מפרש רוחבי כדי להקנות לספינת מפרשים תנועה בכוח הרוח; בהרחבה: הפליג לדרכו, יצא לים.
* "מִפְרָשׂ רָאשִׁי - פָּרוֹשׂ ! הפקודה ניתנת כאשר המפרש מוכן להנפה; עם הינתן הפקודה מניפים ופורשים את המפרש, קושרים ומסדרים יפה את הַמַּסּוֹסִים." (פקודות לשיט מפרשים, מונחי ספנות של ועד הלשון העברית, 1940)
”כאשר רומא כוננה את שלטון הרפובליקה, אניותיה פרשו כבר את מפרשיהן וגם ציה המלחמתי נתגלה לעיני הקרתגים [...].“ (המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית מאיר שש , בפרויקט בן יהודה ) ”ספינת האסירים פרשה את מפרשיה והפליגה לאיטה אל מימי התעלה.“ ("מעריב " , 17 בינואר 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית 1. קיים גם בארמית וסורית: פרס ܦܪܣ . ובדומה בערבית: تفرس (תַפַרַסַה) - להתבונן מקרוב, לעיין. לגבי פריסת כנפיים, השוו אכדית: parāšu - לעוף, לשחרר לעוף.
2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. על יסוד: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס ." (ישעיהו לג כג ) לפעמים (לשון חז"ל) נכתב 'פָּרַס' או 'פֵֵּירַס'. יתכן שזהו שורש הביטוי פריסת שלום (תוס' מו"ק יח ע"ב).
לשון המקרא ”וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ.“ (במדבר טו , פסוק לד )
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׁ ג
בניין פָּעַל
עזב ; נטש את הענין, המקצוע או המשרה , מרצונו.
לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בנפעל ( ”נִפְרָשׁוֹת“ (יחזקאל לד , פסוק יב ) ) ובהפעיל ( ”יַפְרִשׁ“ (משלי כג , פסוק לב ) ).
יתכן שיש קשר לאכדית: (parāšu ) - לעוף. חתית: parš - לברוח, להסתלק; וגם לשבור[ 1] פרישה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרש
הגייה * parash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־שׁ ב
דרך תצורה משקל קַטָּל (תשלום דגש)
נטיות ר׳ פָּרָשִׁים
פרש בשירות המשטרה . חיל , או כוח שיטור , הרתום על גבי סוס המאפשר לו תנועה זריזה וגמישות טקטית בלוחמה.
”וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם־רֶכֶב גַּם־פָּרָשִׁים ; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.“ (בראשית נ , פסוק ט ) ”וָאוֹצִיא אֶת־אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם, וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה; וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים , יַם־סוּף.“ (יהושע כד , פסוק ו ) ”וַיְהִי, לִשְׁלֹמֹה; אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ, וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים .“ (מלכים א׳ ה , פסוק ו ) ”מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם, מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ...“ (יחזקאל כו , פסוק י ) בהשאלה: כלי במשחק השחמט שצורתו כצורת סוס.
תנועת הפרש על הלוח דומה לדילוג של סוס - צעד אחד ישר וצעד אחד באלכסון באותו כיוון. המילה משותפת ללשונות שמיות רבות, למשל ערבית: فَرَس (פַרַס). געז: פארס (ፈረስ) בהוראת: סוס בשחמט
אנגלית: knight
יוונית: άλογο (תעתיק: álogo)
יפנית: 桂馬 (תעתיק: keima)
ספרדית: caballo
ערבית: فرس (תעתיק: פָרָס)
פרסית: اسب (תעתיק: אסב)
צרפתית: cavalier
רוסית: конь (תעתיק: konʹ)
ערך בוויקיפדיה:
פרש תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
פרשים
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרש
הגייה * pe resh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־שׁ ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
תכולת הקבה של מעלי גרה .
”וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא. “ (שמות כט , פסוק יד ) ”הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו.“ (מלאכי ב , פסוק ג ) המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית: פִּרְתָא, ערבית: فَرَث (פַרַת') – מעיים ערך בוויקיפדיה:
פרש
↑ the oriental institute of Chicago university, volume p, page 179.
ערך זה עוסק בפרשׂ - הרחיב. לערך העוסק בפרשׂ (פרס), בצע, חתך; ראו פרס.
ערך בוויקיפדיה: פרש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרשים