פָּרַשׂעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׂ
בניין פָּעַל
  ערך זה עוסק בפרשׂ - הרחיב. לערך העוסק בפרשׂ (פרס), בצע, חתך; ראו פרס.
  1. לשון המקרא גלל למלוא אורכו ורוחבו; פשט לשם מיצוע או לכדי הצגתו על מלוא פרטיו ודקדוקיו.
    • וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. (דברים כב יז)
    • כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. (מלכים א' ח ז)
    • "אל תבכי, אימי, חבל על מאור עינייך,/ כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים"." (על הדרך עץ עומד, מאת איציק מאנגר, בתרגום נעמי שמר)
  2. עברית חדשה (ימאות) פָּרַשׂ מִפְרָשׂ: מתח מפרש אורכי או גלל מטה מפרש רוחבי כדי להקנות לספינת מפרשים תנועה בכוח הרוח; בהרחבה: הפליג לדרכו, יצא לים.
    • * "מִפְרָשׂ רָאשִׁי - פָּרוֹשׂ! הפקודה ניתנת כאשר המפרש מוכן להנפה; עם הינתן הפקודה מניפים ופורשים את המפרש, קושרים ומסדרים יפה את הַמַּסּוֹסִים." (פקודות לשיט מפרשים, מונחי ספנות של ועד הלשון העברית, 1940)
    • ”כאשר רומא כוננה את שלטון הרפובליקה, אניותיה פרשו כבר את מפרשיהן וגם ציה המלחמתי נתגלה לעיני הקרתגים [...].“ (המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)
    • ”ספינת האסירים פרשה את מפרשיה והפליגה לאיטה אל מימי התעלה.“ ("מעריב", 17 בינואר 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרוןעריכה

 1. קיים גם בארמית וסורית: פרס ܦܪܣ. ובדומה בערבית: تفرس‏‏‏‏ (תַפַרַסַה) - להתבונן מקרוב, לעיין.
 2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. על יסוד: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס." (ישעיהו לג כג)

מידע נוסףעריכה

  • לפעמים (לשון חז"ל) נכתב 'פָּרַס' או 'פֵֵּירַס'. יתכן שזהו שורש הביטוי פריסת שלום (תוס' מו"ק יח ע"ב).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

   פתח למלוא הרוחב או השטח
   פתח או הניף מפרש

ראו גםעריכה


פֹּרַשׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה פ־ר־שׁ א, שלמים-ע"ג
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא הוסבר, הובאר.
    • וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. (במדבר טו לד)

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

פֵּרֵשׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׁ א
בניין פִּעֵל
  1. הסביר, נתן הסבר לדברים לא מובנים.
  2. קרא בשם, הגדיר היטב.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בפָּעַל ”וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה'.“ (ויקרא כד, פסוק יב) (צורה זאת אינה שמושית בעברית חדשה) ובפֻּעַל.

תרגוםעריכה

אנגלית: explaine‏, clarify‏‏‏‏ (1) call by name‏, express clearly‏, define (2)

ראו גםעריכה

פָּרַשׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרש
שורש וגזרה פ־ר־שׁ ג
בניין פָּעַל
  1. הרחיק עצמו, עזב, נבדל.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל משורש מקראי. במקרא מופיע בנפעל ( ”נִפְרָשׁוֹת“ (יחזקאל לד, פסוק יב)) ובהפעיל ( ”יַפְרִשׁ“ (משלי כג, פסוק לב)).
  • יתכן שיש קשר לאכדית: parāšu - לעוף. חתית: parš - לברוח, להסתלק; וגם לשבור[1].

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

פרישה

פָּרָשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרש
הגייה* parash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־שׁ ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ פָּרָשִׁים
 
פרש בשירות המשטרה.
  1. סוס ורוכבו.
    • ”וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד.“ (בראשית נ, פסוק ט)
    • ”וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.“ (שמות יד, פסוק כח)
  2. כלי במשחק השחמט, שצורתו כצורת סוס.
    • תנועת הפרש על הלוח דומה לדילוג של סוס - צעד אחד ישר וצעד אחד באלכסון באותו כיוון.

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת ללשונות רבות, למשל ערבית: فَرَس (פָרָס) – סוס.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

   רוכב על סוס
   בשחמט
  • אנגלית: knight‏‏‏‏
  • יוונית: άλογο‏‏‏‏ (תעתיק: álogo)
  • יפנית: 桂馬‏‏‏‏ (תעתיק: keima)
  • ספרדית: caballo‏‏‏‏
  • ערבית: فرس‏‏‏‏ (תעתיק: פָרָס)
  • פרסית: اسب‏‏‏‏ (תעתיק: אסב)
  • צרפתית: cavalier‏‏‏‏
  • רוסית: конь‏‏‏‏ (תעתיק: konʹ)

ראו גםעריכה

כלי שחמט
  מלך   מלכה   צריח   רץ   פרש   רגלי

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פרש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרשים

פֶּרֶשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרש
הגייה* peresh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־שׁ ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. תכולת הקבה של מעלי גרה.
    • ”וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא. “ (שמות כט, פסוק יד)
    • ”הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו.“ (מלאכי ב, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית: פִּרְתָא, ערבית: فَرَث (פַרַת') – מעיים

טקסט הכותרתעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פרש

הערות שולייםעריכה

  1. the oriental institute of Chicago university, volume p, page 179.