לשון חז"ל הפריד חלק משלם (תבואה, כסף, רכוש, אנשים וכו') כדי להקצותו למטרה מסוימת.
"לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרין לא הפריש מן העומרין מפריש מן הכרי" (מכות טז ב )
""בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ תְרוּמוֹת וּמַעַשְרוֹת."" (נוסח הפרשת תרומות ומעשרות )
”[...] נתקבלה ע"י בית הנבחרים הצעת החוק להפריש מהמשכורת של הצירים לי"ש אחת לחודש, למטרות קרן הפנסיה של 150 לירות לשנה למי שהיו צירי הפרלמנט, הנתונים במצוקה.“ ("דבר " , 7 בפברואר 1939, באתר עיתונות יהודית היסטורית )
לשון המקרא הוציא או פלט חומר מתוך גופו.
לשון חז"ל הפליג לים, הרחיק באונייה מן החוף אל לב ים.
"מעשה בספינה אחת גדולה מְפָרֶשֶׁת בים הגדול. ונטלה רוח והוליכה למקום שאין בו מים מהלכין." (קהלת רבה יא א)
"אין מפרישין לים הגדול לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת." (ירושלמי שבת יג א )
לשון חז"ל משורש מקראי פ-ר-שׁ, פָּרַשׁ.
עברית חדשה (ימאות ) (נאמר על כלי שיט) שָׁט במפרשים .
מן מִפְרָשׂ . האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.