הִפְרִישׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפריש
שורש וגזרה פ־ר־שׁ
בניין הִפְעִיל
  1. לשון חז"ל הפריד חלק משלם (תבואה, כסף, רכוש, אנשים וכו') כדי להקצותו למטרה מסוימת.
    • "לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרין לא הפריש מן העומרין מפריש מן הכרי" (מכות טז ב)
    • ""בָּרוּך אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ תְרוּמוֹת וּמַעַשְרוֹת."" (נוסח הפרשת תרומות ומעשרות)
    • ”[...] נתקבלה ע"י בית הנבחרים הצעת החוק להפריש מהמשכורת של הצירים לי"ש אחת לחודש, למטרות קרן הפנסיה של 150 לירות לשנה למי שהיו צירי הפרלמנט, הנתונים במצוקה.“ ("דבר", 7 בפברואר 1939, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. לשון המקרא הוציא או פלט חומר מתוך גופו.
  3. לשון חז"ל הפליג לים, הרחיק באונייה מן החוף אל לב ים.
    • "מעשה בספינה אחת גדולה מְפָרֶשֶׁת בים הגדול. ונטלה רוח והוליכה למקום שאין בו מים מהלכין." (קהלת רבה יא א)
    • "אין מפרישין לים הגדול לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת." (ירושלמי שבת יג א)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל משורש מקראי פ-ר-שׁ, פָּרַשׁ.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

הִפְרִישׂעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפריש
שורש וגזרה פ־ר־שׂ
בניין הִפְעִיל
  1. עברית חדשה (ימאות) (נאמר על כלי שיט) שָׁט במפרשים.

גיזרוןעריכה

  • מן מִפְרָשׂ. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

תרגוםעריכה