הֶעֱלָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא העלה
שורש וגזרה ע־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין הִפְעִיל
  1. משך והרים, הרים לגובה, הרים והניח במקום גבוה.
    • ”וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם; וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם“ (שמות ח, פסוק ג)
    • ”אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים, בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד: כִּי נָטָה לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם“ (דברי הימים ב׳ א, פסוק ד)
  2. בהשאלה שִׁנָּה אֶת מַעֲמָדוֹ לְגָבוֹהַּ מִשֶּׁהָיָה אוֹ טוֹב מִשֶּׁהָיָה.
    • ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם: יְהוָה, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם“ (שמואל א׳ יב, פסוק ו)
    • בעל החברה העלה את עובדו לתפקיד עם שכר רב יותר.
  3. לשון המקרא הִקְרִיב קָרְבָּן.
    • ”וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל וּפְנֵי יְהוָה לֹא חִלִּיתִי וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה“ (שמואל א׳ יג, פסוק יב)
    • ”וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ [...] וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים...“ (בראשית כב, פסוק ב)
    • ”אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת לַיהוָה עַל מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם“ (דברי הימים ב׳ ח, פסוק יב)
    • ”וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה; וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְטָהֵר“ (ויקרא יד, פסוק כ)
  4. צימח, גידל.
  5. העלה מפרש (או סקריה): משך והרים מפרש או סקריה אל מרומי התורן.
    • "נשבה רוח נוחה והים היה שקט, ואך הפלגנו מהשרטון העלינו את המפרש." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי. עברית: א. עמיהוד, תש"ז)

גיזרוןעריכה

 5. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   הניף מפרש, סקריה

ראו גםעריכה


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערותעריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

הֹעֲלָה (גם: הָעֳלָה, הֻעֲלָה)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הועלה
שורש וגזרה ע־ל־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין הֻפְעַל
  1. רוֹמַם מַעְלָה.
  2. שֻׁנָּה מַעֲמָדוֹ לְגָבוֹהַּ מִשּׁהָיָה אוֹ טוֹב מִשֶּׁהָיָה.
    • החייל הועלה בצבא לתפקיד מפקד פלוגה.
  3. לשון המקרא הֻקְרַב כְּקָרְבָּן.
    • ”וַיַּשְׁכִּימוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה נֻתַּץ מִזְבַּח הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו כֹּרָתָה וְאֵת הַפָּר הַשֵּׁנִי הֹעֲלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַבָּנוּי“ (שופטים ו, פסוק כח)

גיזרוןעריכה

  • במקרא מופיעה אך הצורה "הֹעֲלָה" (שייחודית ויוצאת דופן), ואמנם הצורות "הָעֳלָה" וכן "הֻעֲלָה" מותרות אף הן.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערותעריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]