העלה חרס בידו

הֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹעריכה

  1. לא הצליח.
    • הוא ניסה להבין את הסיפור אבל העלה חרס בידו.

מקורעריכה

  • מהגמרא:
  1. ”אמר לו ר' עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך (בבלי, מסכת בבא קמאדף צא, עמוד א).
חרס כאן פירושו "צדף". המשפט שאול ממלאכת שולי הפנינים המתייגעים בחיפוש צדפות הפנינים וכושלים במוצאם צדפים חסרי תועלת.
אסמכתא לכך היא המשפט ”אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?“ (בבלי, מסכת יבמותדף צב, עמוד ב) שתרגומו "לולא העליתי לך את מכיתת החרס לא היית מוצא המרגלית שתחתיה". (ר' חנוך ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם קמט)

ראו גםעריכה


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערותעריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]