מַעֲלָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעלה
הגייה* ma׳ala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטָלָה
נטיות ר׳ מַעֲלוֹת
 
זווית ישרה היא בת 90 מעולת.
 
מדחום – בצד העליון של התמונה סולם במעלות פרנהייט, ובצדה התחתון סולם במעלות צלזיוס.
  1. לשון המקרא מדרגה או משטח דמוי מדרגה לעלות ולרדת בהם.
    • ”וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה וַיַּעַל בְּמַעֲלוֹתָו (יחזקאל מ, פסוק ו)
  2. מעמד חברתי או שלטוני, מהיותר גבוהים; תחומו של השליט.
    • ”וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל־בֵּית־עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה יְהוָה אֱלֹהִים.“ (דברי הימים א׳ יז, פסוק יז)
    • "הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים" (אל מלא רחמים)
    • ממעלת מזכיר הוא התקדם למעלת שר.
  3. איכות, תכונה חזקה, יתרון ניכר; דבר הפועל לטובתו של אדם או עניין.
    • ”...וּמַעֲלוֹת רוּחֲכֶם אֲנִי יְדַעְתִּיהָ.“ (יחזקאל יא, פסוק ה)
    • עדיפה מכונית זאת, יש לה כמה וכמה מעלות.
  4. יחידת מידה של זווית, השווה לחלק אחד מ־360 של המעגל.
    • ”הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה“ (ישעיהו לח, פסוק ח)
    • זוית בת תשעים מעלות היא זווית ישרה.
  5. שם כללי ליחידת מידה של טמפרטורה.
    • טמפרטורת הגוף האנושי היא בדרך כלל כ־37 מעלות צלזיוס שהן כ־98 מעלות פרנהיט.
  6. [מתמטיקה] החזקה הגבוהה ביותר של X שהמקדם שלו אינו אפס המופיעה בפולינום.
    • המעלה של   היא 3.

גיזרוןעריכה

  • מן ע-ל-ה המקראי.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

(5, 6, 7)

  • אנגלית: degree‏‏‏‏
  • גרמנית: Grad‏‏‏‏
  • ערבית: درجة‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מעלה


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערותעריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

מַעֲלֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעלה
הגייה* ma׳ale
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֶל
נטיות ר׳ מַעֲלִים
  1. עלייה, ההפך ממוֹרָד.
    • ”הֵמָּה עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם.“ (שמואל א׳ ט, פסוק יא)

צירופיםעריכה


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערותעריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]

מַעְלָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעלה
הגייה* ma׳la
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה מעל + ה"א המגמה
נטיות
  1. לכיוון גבוה יותר.
    • ”הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה.“ (דברים כח, פסוק מג).
    • "אֲבָל אִישׁ מִכֻּלָּם / לֹא זָכָה מְעוֹלָם / לְהַגִּיעַ מַעְלָה מַעְלָה בַּסֻּלָּם" (סֵרֵנָדָה לָךְ, מאת נעמי שמר)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: upward‏‏‏‏‏


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערותעריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[3]

מְעֻלֶּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעולה
הגייה* me׳ule
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְעֻלָּה, ר׳ מְעֻלִּים, נ"ר מְעֻלּוֹת
  1. לשון חז"ל מובחר שטיבו גבוה מן השאר.

גיזרוןעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערותעריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[4]