מִשְׁטָחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מִשְׁטָח
הגייה* mishtakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ט־ח
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִשְׁטָחִים
  1. (הנדסה) פני השטח של צורה כלשהי, שטח הפנים של צורה גיאומטרית;
    • הקוביה עשויה שישה משטחים רבועים, זהים בגודלם.
  2. צורה דו מימדית חסרת עובי.
  3. מקום בעל שטח מישורי, דבר שטוח שניתן לשטוח עליו דבר מה, מקום מישורי.
  4. מקום שניתן לפרוס עליו דבר מה.
  5. (רפואה) בדיקת נוזל גופני כמו ריר או אחר תחת עין המיקרוסקופ, תוך פריסתו על משטח זכוכית.
    • האחות ביצעה על החולה בדיקת משטח גרון.
  6. דברים שנמעכו או נרמסו לכדי רפידה, או מצע רך.

גיזרוןעריכה

  • שורש ש.ט.ח. בבניין מִקְטל. מילה מקבילה בערבית سطح (הגייה: סַטְח).

תרגוםעריכה