מעלה הרוח

מַעֲלֵה הַרוּחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעלה הרוח
הגייה* ma'aleh haruakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות
 
כיווני השיט של מפרשית ביחס לרוח. (A) הסירה מול הרוח (in irons);‏ (B) הסירה שטה במעלה הרוח או קרוב לרוח, ברוח קדמית (close hauled);‏ (C) הסירה שטה בניצב לרוח, ברוח צד (beam reach);‏ (D) הסירה שטה במורד הרוח, ברוח גבית (broad reach);‏ (E) הסירה שטה עם הרוח, ברוח מלאה (running). השטח המקווקו מציין את הגזרה החסומה לתנועה.
  1. עברית חדשה (ימאות) הכיוון או הצד ממנו נושבת הרוח. המונח משמש לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים או ממנה החוצה.
    • "כששתי מפרשיות מתקרבות זו לזו עד כדי סכנת התנגשות [...] אם שתיהן שטות באותו מפנה, חייבת המפרשית שבמעלה הרוח לפנות דרך למפרשית שבמורד הרוח." (פקודת הנמלים, תקנות למניעת התנגשויות בים, 1985. באתר נבוֹ)
  2. עברית חדשה (ימאות) בסירות ובספינות מפרשים: לציון שיט ברוח קדמית.
    • "ההפלגה במעלה הרוח, ברוח קדמית, דורשת מהשייטים לחוש את ההגה, לכוון את המפרשים, לאזן את הסירה [...]." ("הפלגה בכיוון הרוח, הפלגה בקדמית", באתר "ים יבשה")
    • "בשתיים אחר הצהריים ציווה כריסטיאן להרים את העוגן, ו"באונטי" הפליגה ממפרץ מאטאווי במעלה הרוח במפנה ימני." (נורדהוף והול, המרד על הבאונטי)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כיווני השיט ביחס לרוח