מוצא הרוח
מוֹצָא הַרוּחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מוצא הרוח |
| הגייה* | motsa haruakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | |
- עברית חדשה הכיוון שממנו "יוצאת" הרוח. המונח משמש לציון כיוונים יחסיים בתוך ספינת מפרשים וממנה החוצה.
- ”כי, הגם שהקצינים המעטים שהיו שם באותה שעה, בשל ציות לנימוסי הצי, נסתלקו להם אל צד מבוא-הרוח, בו ברגע שהקברניט ויר התחיל מטייל על צד מוצא-הרוח של הסיפון.“ (בילי בוד, איש ראש־התורן הקדמי, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- במוצא הרוח, אל מוצא הרוח: בצד הספינה הפונה למוצא הרוח; לעבר מוצא הרוח.
- "צד הסירה שעליו נושבת הרוח נקרא: הצד שבמוצא הרוח (Weather side), וכל גוף הנמצא בחצי האֹפק שבצד זה נקרא: „במוצא הרוח“ (to windward). (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- "לְרַחֵק (to keep away) - פרושו: לסובב את מנהיג ההגה למוצא הרוח ולרחק את חרטֹם הסירה מן הרוח [...]. (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: windward, to windward
שיט מפרשים
| הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה |  |