רוח מלאה

רוּחַ מְלֵאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רוח מלאה
הגייה^*	ruakh mele'a
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	צרף
נטיות	ר׳ רוּחוֹת מְלֵאוֹת

אה"מ 'דונטלס' שטה ברוח מלאה, ציור מאת קפטן ק"פ קולס, 1850

כיווני השיט של ספינת מפרשים ביחס לרוח. (A) הספינה מול הרוח (in irons);‏ (B) הספינה שטה במעלה הרוח או קרוב לרוח, ברוח קדמית (close hauled);‏ (C) הספינה שטה בניצב לרוח, ברוח צד (beam reach);‏ (D) הספינה שטה במורד הרוח, ברוח גבית (broad reach);‏ (E) הספינה שטה עם הרוח, ברוח מלאה (running before the wind). השטח המקווקו מציין את הגזרה החסומה לתנועה.

עברית חדשה (ימאות) רוח הנושבת היישר על ירכתי סירה או ספינת מפרשים, עד זווית של 10 מעלות לערך משני צדי קו האמצע.
- "בְּכָל סוּגֵי הָרוּחַ, מִלְּבַד רוּחַ מְלֵאָה, נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ עַל הַסִּירָה מֵאֶחָד מִצִּדֶּיהָ." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- "היאכטה שלך מפליגה בקדמית חדה, ולפתע, לצדך, לא רחוק, אתה רואה מפרשית מפליגה במקביל אליך ברוח מלאה." ("כחול", מגזין השיט והספורט הימי)
שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה: שט כשהרוח נושבת היישר לעבר ירכתי הסירה או הספינה.
- "את המותר יש להקפיד להשחיל בין שני מיתרי החלוץ [...] על מנת לאפשר לחלוץ לעבור מדופן לדופן בחופשיות, למשל באם נחפוץ להפליג ברוח מלאה (בתצורת פרפר)." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)

גיזרון

1. האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

מובאות נוספות

"מַצַּב הַמִּפְרָשׂ בְּרוּחַ מְלֵאָה (180⁰): הַסִּירָה מְפַלֶּסֶת (running free). הַזָּוִית שֶׁבֵּין הֶמְשֶׁךְ כִּוּוּן הָרוּחַ וְקַו הַשִּׁדְרִית בְּמִקְרֶה זֶה 180 מַעֲלוֹת." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)