רוּחַ צַד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוח צד
הגייה* ruakh tsad
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ רוּחוֹת צַד
 
כיווני השיט של מפרשית ביחס לרוח. (A) הספינה מול הרוח (in irons);‏ (B) הספינה שטה במעלה הרוח או קרוב לרוח, ברוח קדמית (close hauled);‏ (C) הספינה שטה בניצב לרוח, ברוח צד (beam reach);‏ (D) הספינה שטה במורד הרוח, ברוח גבית (broad reach);‏ (E) הספינה שטה עם הרוח, ברוח מלאה (running). השטח המקווקו מציין את הגזרה החסומה לתנועה.
  1. עברית חדשה (ימאות) רוח הנושבת היישר על צִדָּהּ של סירה או ספינת מפרשים, מ־10 מעלות לפני הרוחבית עד 10 מעלות אחרי הרוחבית לערך בכל צד (מ-80 עד 100 מעלות בכל צד).
    • ”המסלול נבנה כך שיתבצע ברובו ברוח צד, אז מגיע הגלשן לשיא מהירותו [...].“ ("מעריב", 14 באוקטובר 1985, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • רוח צד ובגבית, יש להיזהר יותר מאפשרות של גלגול קדימה. לצמצם יותר את הראשי לעומת הגינואה, וזאת על מנת שהחרטומים יתרוממו." ("כחול" מגזין השיט והספורט הימי, אוקטובר 2016)

גיזרון עריכה

  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה