כִּוֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיוון
שורש וגזרה כ־ו־ן
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל נתן דעתו על פעולה, לא הניחה ליד המקרה. עשה פעולות שתצא תוצאה מדוייקת.
    • ”כֶּרֶם (דַּל) שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא, אִם יֶשׁ בּוֹ לְכַוֵּן שְׁתַּיִם נֶגֶד שָׁלֹשׁ, הֲרֵי זֶה כֶרֶם, וְאִם לָאו, אֵינוֹ כָרֶם.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ה, משנה א)
    • ”...וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד; וְכֻלָּן אִם כִּוְּנוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד, יֹאבֵדוּ.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ב, משנה ג)
    • ”...הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ו)
    • ”שְׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, אוֹ בִשְׁתֵּי גִתּוֹת, אוֹ שֶׁשָּׂרַף שְׁתַּיִם בְּגַת אַחַת, פְּסוּלָה; הִזָּה וְלֹא כִוֵּן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת פרהפרק ד, משנה ב)
    • ”ונתלה הוא בייחור של תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו משבחך אני ארי. אמר לי יפה אמרת, כיונתה לשמי כך אני נקרא בעירי- יוחנן אריא“ (תוספתא, מסכת יבמותפרק יד, הלכה י)
    • הצלף כיוון את נשקו אל עבר המטרה.
  2. כִּוֵּן מִפְרָשִׂים (וגם סְקַרְיוֹת) – קבע את זווית המפרשים של סירה או אוניית מפרשים כדי שתשוט בצורה הטובה ביותר.
    • "בכל פעם שהרוח התחזקה התרוצצנו מלאי מרץ על הסיפון כדי לכוון את המפרשים, מתחרים בינינו מי יפיק יותר מהירות מהסירה כשהוא על ההגה." ("הפלגה באוקיינוס השקט", מסע אחר, אין תאריך)

גיזרוןעריכה

  • השורש כ־ו־ן בלשון חז"ל ניטה בבניינים הכבדים על דרך השלמים, בעוד שבלשון המקרא הוא ניטה על דרך הכפולים.
 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: aim‏‏‏‏
   כוון מפרשים

ראו גםעריכה


כַּוָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כוון
הגייה* kavan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ו־ן
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ כַּוָּנִים
  1. לשון המקרא מאפה לצרכי פולחן זר מפוסל בצורת כוכב.
    • ”הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם.“ (ירמיהו ז, פסוק יח)
    • ” הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים“ (ירמיהו מד, פסוק יט)

גיזרוןעריכה

  • המילה נמצאת פעמיים במקרא. כון, כנראה מן אכדית בצורת קַוֳונֻ או, קֲמנֻ (=קמין) kamānu, kawānu בהגיית כָּמנֻ וגם בהגיית: כַּwָנֻ . בתרבות אכד, כוון היה עוגה שנאפתה והוקטרה ועוצבה בצורת כוכב שסימל את האלה אשתר. בהמשך הפסוק, סופר המקרא מתעד מעל גבי דפי המקרא ביטוי אכדי ש-"עוּבְרַת" בידיו: ”מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם.“ (ירמיהו ז, פסוק יח) ששאול מצירוף המילים האשורי "שׁרת-שַמֵיי" šarat-šamē [1], ולהערכתי מדובר בהוראה הקרובה במובנה ל-"שרת-שמיים", השוו: (שרה ג').
  • פרסית-תיכונה בהגיית: כִּיֲוונַא, מושאל לפרסית עכשווית בהגיית כֶּיוַון (کیوان) הוא כוכב שבתאי.
  • לתיבת "כון" נוכחות גם במצבת אוצר המילים של יוון העתיקה, בצורת כון (χαυών) בהוראת מאפה,עוגה [2]. בקמע ארמי המתוארך לתקופה הביזנטית מופיעה תיבת כוון בהוראת: חלון (אליו ע"פ המיתוס התגנב שד) [3].
  • מילון קליין, "כון" - מאפה המוגש כמנחה פולחנית.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • תרגום יונתן: מעילים (כרדוטין).
  • מצודות, השם נגזר מהפעולה כּוֵּן שהיו עושים בכונה גדולה.
  • רש"י ומלבי"ם: צורה עשויה בדפוס. דמות מתאימה ומכוונת לפי צורת המזל שאותו היו עובדים.
  • אבן עזרא: "כיון" – "ומלה ידועה היא בלשון ישמעאל גם, כי הוא "כיואן" , והיא שבתי (כוכב שבתאי) כי עשו לו צלם. עפי האנצקלופדיה המקראית מן לשון אכדית כיוונֻ kiwanu הוא כוכב שבתאי
  • רד"ק: "כוונים" בהוראת מיני מאכלים, מזון המשמש לעבודת האלילים, תיבת "כיון" נגזרת מן "כוונים", ונאמרת בלעג הנביא הממליץ לחוטאים העומדים לגלות מארצם, לא לשכוח לקחת מן המאפים עבור אליליהם [4]

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. יהודה שיף,שם הספר: עולם התנ"ך - ירמיה. מקום ההוצאה: רעננה. שם ההוצאה: דברי הימים הוצאה לאור בע"מ. שנת ההוצאה: 1993-1996.עמוד: 57
  2. ראה שם
  3. רבקה אליצור־ליימן, אגדת סממית על קמע ארמי במוזיאון ארצות המקרא ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה / ל"ב . ספר יוסף נוה‎ (2016 / תשע"ו). עמ' 4
  4. מחבר/ים: רפאל לוין שם הספר: עמוס : הנביא מתקוע : עיונים בספר עמוס מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים שנת ההוצאה: 2015 עמוד: 161


השורש כון

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

נטיות הפעליםעריכה

כ־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כֵּן
נִפְעַל נָכוֹן נָכוֹן יִכּוֹן הִכּוֹן לְהִכּוֹן
הִפְעִיל הֵכִין הִכְוִין מֵכִין מַכְוִין יָכִין יַכְוִין הָכֵן הַכְוֵן לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל הוּכַן מוּכָן יוּכַן -אין- -אין-
פִּעֵל כִּוֵּן, כּוֹנֵן מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן כַּוֵּן, כּוֹנֵן לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל כֻּוַּן, כּוֹנַן מְכֻוָּן, מְכוֹנָן יְכֻוַּן, יְכוֹנַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן

ראו גםעריכה