כִּוֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיוון
שורש וגזרה כ־ו־ן
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל נתן דעתו על פעולה, לא הניחה ליד המקרה. עשה פעולות שתצא תוצאה מדוייקת.
    • ”כֶּרֶם (דַּל) שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא, אִם יֶשׁ בּוֹ לְכַוֵּן שְׁתַּיִם נֶגֶד שָׁלֹשׁ, הֲרֵי זֶה כֶרֶם, וְאִם לָאו, אֵינוֹ כָרֶם.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ה, משנה א)
    • ”...וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד; וְכֻלָּן אִם כִּוְּנוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד, יֹאבֵדוּ.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ב, משנה ג)
    • ”...הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ו)
    • ”שְׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, אוֹ בִשְׁתֵּי גִתּוֹת, אוֹ שֶׁשָּׂרַף שְׁתַּיִם בְּגַת אַחַת, פְּסוּלָה; הִזָּה וְלֹא כִוֵּן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת פרהפרק ד, משנה ב)
    • ”ונתלה הוא בייחור של תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו משבחך אני ארי. אמר לי יפה אמרת, כיונתה לשמי כך אני נקרא בעירי- יוחנן אריא“ (תוספתא, מסכת יבמותפרק יד, הלכה י)
    • הצלף כיוון את נשקו אל עבר המטרה.
  2. כִּוֵּן מִפְרָשִׂים (וגם סְקַרְיוֹת) – קבע את זווית המפרשים של סירה או אוניית מפרשים כדי שתשוט בצורה הטובה ביותר.
    • "בכל פעם שהרוח התחזקה התרוצצנו מלאי מרץ על הסיפון כדי לכוון את המפרשים, מתחרים בינינו מי יפיק יותר מהירות מהסירה כשהוא על ההגה." ("הפלגה באוקיינוס השקט", מסע אחר, אין תאריך)

גיזרוןעריכה

  • השורש כ־ו־ן בלשון חז"ל ניטה בבניינים הכבדים על דרך השלמים, בעוד שבלשון המקרא הוא ניטה על דרך הכפולים.
 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: aim‏‏‏‏
   כוון מפרשים

ראו גםעריכה


כַּוָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כוון
הגייה* kavan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ו־ן
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ כַּוָּנִים
 
כוון
  1. לשון המקרא [ארכאי] אחד מכוכבי הלכת שבמערכת השמש, לו היו סוגדים בימי קדם באמצעות מאפים.
    • ”הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם “ (ירמיהו ז, פסוק יח)
    • ”...הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים?“ (ירמיהו מד, פסוק יט)
    • ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה, פסוק כו)

גיזרוןעריכה

  • המילה נמצאת פעמיים במקרא, ועוד פעם אחת בצורה המשתנה בפסוק מספר עמוס לעיל ל: כִּיּוּן [1] משה הלד הראה במאמרו: 'עיונים בלקסיקוגרפיה המקראית לאור האכדית' כי הצירוף לעיל מספר ירמיהו: 'מלכת השמים' הוא למעשה תרגומה המילולי של האלה אשתר שכן שמה השומרי ניננה (NINANA) המשמש בהוראת: 'מלכת השמיים' (מתורגם בפי האכדים: שׁררת-שׁמֶא šarrat šemē) בהשראתם מחבר ספר ירמיהו טובע את הצירוף: מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם (ירמיהו ז, פסוק יח).
  • מפרסית: کیوان‎ (כֵּיוָאן), במקור מאכדית: Kayyamānu. יוונית-עתיקה בהגיית: כון (χαυών) בהוראת מאפה,עוגה [2]. המילה מופיעה גם בקמע ארמי המתוארך לתקופה הביזנטית בצורה: 'כוון', שהוראתה: חלון (אליו ע"פ המיתוס התגנב שד) [3].ובמילון קליין, "כון" הוא מאפה המוגש כמנחה פולחנית.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • תרגום יונתן: מעילים (כרדוטין).
  • מצודות, השם נגזר מהפעולה כּוֵּן שהיו עושים בכונה גדולה.
  • רש"י ומלבי"ם: צורה עשויה בדפוס. דמות מתאימה ומכוונת לפי צורת המזל שאותו היו עובדים.
  • אבן עזרא: "כיון" – "ומלה ידועה היא בלשון ישמעאל גם, כי הוא "כיואן" , והיא שבתי (כוכב שבתאי) כי עשו לו צלם. עפי האנצקלופדיה המקראית מן לשון אכדית כיוונֻ kiwanu הוא כוכב שבתאי
  • רד"ק: "כוונים" בהוראת מיני מאכלים, מזון המשמש לעבודת האלילים, תיבת "כיון" נגזרת מן "כוונים", ונאמרת בלעג הנביא הממליץ לחוטאים העומדים לגלות מארצם, לא לשכוח לקחת מן המאפים עבור אליליהם [4]

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Saturn‏‏‏‏

סימוכיןעריכה

  1. בנוסף, באותו פסוק מספר עמוס שונה השם: סֻכּוֹת לסִכּוּת
  2. ראה שם
  3. רבקה אליצור־ליימן, אגדת סממית על קמע ארמי במוזיאון ארצות המקרא ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה / ל"ב . ספר יוסף נוה‎ (2016 / תשע"ו). עמ' 4
  4. מחבר/ים: רפאל לוין שם הספר: עמוס : הנביא מתקוע : עיונים בספר עמוס מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים שנת ההוצאה: 2015 עמוד: 161


השורש כון

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

נטיות הפעליםעריכה

כ־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כֵּן
נִפְעַל נָכוֹן נָכוֹן יִכּוֹן הִכּוֹן לְהִכּוֹן
הִפְעִיל הֵכִין הִכְוִין מֵכִין מַכְוִין יָכִין יַכְוִין הָכֵן הַכְוֵן לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל הוּכַן מוּכָן יוּכַן -אין- -אין-
פִּעֵל כִּוֵּן, כּוֹנֵן מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן כַּוֵּן, כּוֹנֵן לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל כֻּוַּן, כּוֹנַן מְכֻוָּן, מְכוֹנָן יְכֻוַּן, יְכוֹנַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן

ראו גםעריכה