כִּוּוּן אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כיוון
הגייה* kivun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ו־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ כִּוּוּנִים; כִּוּוּן־, ר׳ כִּוּוּנֵי־
 
הַכִּוּוּנִים הַיַּחֲסִיִּים: משמאל לימין (X), מאחור לפנים (Y), וממטה למעלה (Z).
  1. (יש לשכתב פירוש זה): צד. הנקודה אליה מתקדמים.
    • לפי התחזית, בימים הקרובים כיוון הרוח לא יהיה קבוע.
    • הנע לכיוון צפון מתרחק מהנוסע לכיוון דרום במכפלת המהירות של שניהם יחד.
  2. בהשאלה: נקודת מבט.
    • אני רואה את הדבר מכיוון אחד ואתה מכיוון אחר.

גיזרוןעריכה

תרגום 1עריכה

תרגום 2עריכה

השורש כון

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

נטיות הפעליםעריכה

כ־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כֵּן
נִפְעַל נָכוֹן נָכוֹן יִכּוֹן הִכּוֹן לְהִכּוֹן
הִפְעִיל הֵכִין הִכְוִין מֵכִין מַכְוִין יָכִין יַכְוִין הָכֵן הַכְוֵן לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל הוּכַן מוּכָן יוּכַן -אין- -אין-
פִּעֵל כִּוֵּן, כּוֹנֵן מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן כַּוֵּן, כּוֹנֵן לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל כֻּוַּן, כּוֹנַן מְכֻוָּן, מְכוֹנָן יְכֻוַּן, יְכוֹנַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן

ראו גםעריכה

כִּוּוּן בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כיוון
הגייה* kivun
חלק דיבר
מין זכר
שורש כ־ו־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
  1. הפעולה שעושה מי שמכוון אחרים לנוע למקום מסוים.
    • השומר אחראי על כיוון כלי־הרכב בחניון.
  2. תיקון מכשיר על־מנת שיעבוד באופן תקין. בדר"כ תקלה של חוסר דיוק.
    • בעקבות כיוון המצבר המכונית שוב נוסעת.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש כון

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

נטיות הפעליםעריכה

כ־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כֵּן
נִפְעַל נָכוֹן נָכוֹן יִכּוֹן הִכּוֹן לְהִכּוֹן
הִפְעִיל הֵכִין הִכְוִין מֵכִין מַכְוִין יָכִין יַכְוִין הָכֵן הַכְוֵן לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל הוּכַן מוּכָן יוּכַן -אין- -אין-
פִּעֵל כִּוֵּן, כּוֹנֵן מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן כַּוֵּן, כּוֹנֵן לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל כֻּוַּן, כּוֹנַן מְכֻוָּן, מְכוֹנָן יְכֻוַּן, יְכוֹנַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן

ראו גםעריכה




השורש כון

השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .

נטיות הפעליםעריכה

כ־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כֵּן
נִפְעַל נָכוֹן נָכוֹן יִכּוֹן הִכּוֹן לְהִכּוֹן
הִפְעִיל הֵכִין הִכְוִין מֵכִין מַכְוִין יָכִין יַכְוִין הָכֵן הַכְוֵן לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
הֻפְעַל הוּכַן מוּכָן יוּכַן -אין- -אין-
פִּעֵל כִּוֵּן, כּוֹנֵן מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן כַּוֵּן, כּוֹנֵן לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
פֻּעַל כֻּוַּן, כּוֹנַן מְכֻוָּן, מְכוֹנָן יְכֻוַּן, יְכוֹנַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן

ראו גםעריכה