ערך זה עוסק בכֵּיוָן, מילת תואר ומילת חיבור. לערך העוסק בכִּיוֵּן, פועל; ראו כתיב חסר כִּוֵּן.
|
לערך העוסק בכִּיּוּן, מילה יחידאית בספר עמוס; ראו כַּוָּן.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כיוון
|
הגייה* |
keyvan, kevan
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
כ־ו־ן
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל מיידית. ללא שהות.
- ”מי שזכה בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין וארבעה כלים בידם הטני והכוז..ושתי מפתחות אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה ו)
- ”דבר זה שאל בייתוס בן זונין לחכמים: מפני מה אמרו אין עושין סריקין המצויירין בפסח? אמרו לו: מפני שהאשה שוהה עליה, ומחמצתה. אמר להם: אפשר יעשנה בדפוס, ויקבענה כיון“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לז, עמוד א)
- המילה מופיעה במובן זה במובהק 2 פעמים בלבד. אך בכל המובאות בלשון חז"ל (כיון ב) משמעות זו היא הבסיס.
- משורש כ־ו־ן כמו בִּמְכֻוָּן.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כיוון
|
הגייה* |
keyvan, kevan
|
חלק דיבר |
מילת חיבור
|
מין |
|
שורש |
כ־ו־ן
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- יבוא בצירוף עם ש- הסיבה ל־ מילה שתפקידה להסביר מה גורם לדבר מסוים להתרחש.
- עלי קנים ועלי גפנים אף על פי שהן מכונסין בקרפף כיון שהרוח מפזרת אותן הרי הן כמפוזרין ואסורין רמב"ם הלכות יום טוב פרק ב
- הלכתי לים כיוון שהודיעו בתחזית שמזג האוויר יהיה חם היום.
- "וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה (דניאל ו, יא)
- במקור משמעות המילה היא לאחר ש־ או מייד כש־ נראה כו סיבה ותוצאה אך לא בהכרח. לא ברור מתי הפכה המילה להיות מילה נרדפת לסיבת דבר.
דוגמאות רבות מצויות בחז"ל ישנן מסוג שנוטה להתפרש כמו סיבה ויש שקל להבחין במשמעות המקורית:
סוג א: ”וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה י) ”כיון שחשכה אומר להם בא השמש אומרים הין בא השמש אומרים הין“ (משנה, מסכת מנחות – פרק י, משנה ג)
סוג ב: ”והלך עמהן עד שהגיעו לסולמה של צור כיון שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק ב, הלכה טז) ”הרי הוא אומר כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען- כיון שאתם עוברים את הירדן הרי אתם בארץ כנען“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ח, הלכה יט)