סִבָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סיבה
הגייה* siba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ב־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות סִבָּה, סִבּוֹת, סִבַּת⁻
  1. הגורם המניע לביצוע פעולה מסוימת.
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר מלכים, האם הכוונה היא למלכים א או מלכים ב?. ”וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֶל-הָעָם: כִּי-הָיְתָה סִבָּה, מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי, אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט“ (מלכים א, פסוק יב).
    • "הנה זה בא , הנה זה בא , הנה זה בא-סיבה טובה למחשבה הא.. הא... אהה". ("סיבה טובה"/אריק סיני).

גיזרון

עריכה
  • מן סִבֵּב (הפעלים הסב סבב נסב) בהוראה המקורית 'לגרום לסיבוב' כלומר לתת כיוון אחר לדבר[1], בדומה למילים מִפְנֶה או תַּפְנִית מהפועל לִפְנוֹת. מופיעה במקרא - מילה יחידאית, משורש ס־ב־ב, בנין פיעל. בלשון הערבית המבודדת:צופר מצויה תיבה בהגיית סְבֲּבְּ sbäb - בהוראת "יסוד". משמעות הביטוי אֲּלַה סֵבַּבְּ ʿalä sebäb- "בגלל..." [2].

מידע נוסף

עריכה
  • בהשראת הכוזרי ובקבלה, אצל יהודי פרס נעשה שגור הצירוף "סיבת-הסיבות" שהיה אחד מביטויי האל במציאות הפיסית. צירוף זה היה משובץ במשפט כהסבר לפעולה שהתרחשה בדרך נס, או כסיבה לעכוב כלשהו [3] [4].

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש סבב

סמוכין

עריכה
  1. ראו למשל ”לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כ)
  2. א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ז' (תרצ"ו), "הלל" עמ'375
  3. לדוגמא, "ואליהו אמדסת ויך סבת הסיבות כדרסת כה משיח אמדן תעויק שודסת", תרגום - "ואליהו בא ועשה סבת הסיבות שבואו של המשיח נתעכב"
  4. עזרא ציון מלמד, "מאוצר לשון-הקודש בלשון פרסית-יהודית", לשונינו - מג, ד‎ (תמוז תשל"ט)