התנפנף
הִתְנַפְנֵף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הִתְנַפְנֵף |
| שורש וגזרה | נ־פ־נ־ף |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון חז"ל נאמר על דגל, בגד, כבסים וכדומה: התנועע ברוח מצד אל צד.
- "אלו לא מביאין ולא חוצצין: [...] והדולג ממקום למקום, והקופץ ממקום למקום, והעוף הפורח, וטלית המִנפנפת, וספינה שהיא שטה על פני המים." (משנה אהלות ח ה)
- ”בגדי־הים והמגבות התנפנפו על החבלים כמו נסי אניות צבעוניים.“ (מסיבת סיום, מאת אלישע פורת, בפרויקט בן יהודה)
- ”בן־לילה השתלט צלב־הקרס, ודגליו הענקיים התנפנפו בבוקר ברוחות הרעות, הטמאות, הקטלניות.“ (Vater!, מאת גרשום שופמן, בפרויקט בן יהודה)
- "דֶּגֶל מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ / תֵּה הוֹמֶה בְּסִיר נָפוּחַ / אֵצֶל בֶּרֶז הַקִּלּוּחַ / תּוֹר, תּוֹר" (במזרח זורח ורד, מאת נתן אלתרמן)
- מִתְנַפְנֵף [מִפְרָשׂ]: מצבו של מפרש כאשר הרוח חלשה או שהספינה קרובה מדי לרוח, אז היא אינה ממלאת אותו והמפרש מתנועע לכאן ולכאן.
- "בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ חַלָּשָׁה מִתְנַפְנֵף הַמִּפְרָשׂ תָּמִיד; אַךְ אֵין זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁצָרִיךְ לִמְתֹּחַ אוֹתוֹ. אִם הוּא נָתוּן בְּמַצָבוֹ הַנָּכוֹן יֵשׁ לְהַשְׁאִירוֹ כָּךְ, גַּם אִם הוּא מִתְנַפְנֵף." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- "„קשרת?“ נהם רב-החובל קאלן, כדי שאנשי המשמרת, שניסו לתפוס את המפרש המתנפנף בטרם ייפרם, ייטיבו לשמוע." (ג'וזף קונרד, שוט מערבה. מאנגלית: נמרוד אשל)
גיזרון
עריכה- מן נ-פ-נ-ף.
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
מידע נוסף
עריכה- הביטויים באנגלית in the wind ו-all in the wind פירושם שהספינה קרובה מדי לרוח ועל כן מפרשיה מתנפנפים.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- מָתַח [מִפְרָשׂ]
שיט מפרשים
| הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה |  |