שַׁבְּתַאיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבתאי
הגייה* shabtay
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־ת
דרך תצורה שבת + ־ַאי
נטיות
שבתאי
 
סימן
כוכבי לכת

כוכב חמה | נגה | כדור הארץ | מאדים | צדק | שבתאי | אורון | רהב

גופים : שונות

שמש | קרס | פלוטו | האומיה | מאקה-מאקה | אריס

סוגי גופים

כוכב | כוכב לכת | כוכב לכת ננסי | מטאורואיד | אסטרואיד | ירח | קנטאור | שביט | חגורת אסטרואידים | ענק גזי

  1. [אסטרונומיה] כוכב הלכת השישי במערכת השמש.
    • ”וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא צֶדֶק. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְהוּא שַׁבְּתָי.“ (בראשית רבה, פרשה י, סימן ד).
    • התופעה הבולטת ביותר בשבתאי היא הטבעות המקיפות אותו.
  2. שם פרטי לזכר
    • ”אַךְ יוֹנָתָן בֶּן-עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן-תִּקְוָה עָמְדוּ עַל-זֹאת וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם“ (עזרא י, פסוק טו)
    • וְשַׁבְּתַי וְיוֹזָבָד עַל-הַמְּלָאכָה הַחִיצֹנָה לְבֵית הָאֱלֹהִים מֵרָאשֵׁי הַלְוִיִּם“ (נחמיה יא, פסוק טז)

גיזרוןעריכה

  • שמו הלועזי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית (מקביל לקרונוס במיתולוגיה היוונית). מאחר ששבתאי היה כוכב הלכת השביעי בעת הקדומה (בנוסף לשמש, הירח, כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק), היום השביעי בשבוע קיבל את השם Saturday‏‏‏‏. המקור לשמו בעברית מגיע מרקע דומה. בעבר עד ימי התלמוד נקרא בעברית (ובשאר הלשונות השמיות) בשם "כִּיּוּן" (למשל: ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה, פסוק כו)).
לפני כ־1600 שנה החלו היהודים, לפי הקשר שסימנו הרומאים, לקרוא לכוכב על שם היום השביעי: "שבתאי".

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שבתאי
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבתאי