שמש

שֶׁמֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמש
הגייה*	shemesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה בעיקר, גם זכר
שורש	שׁ־מ־שׁ
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שְׁמָשׁוֹת; שֶׁמֶשׁ־, ר׳ שִׁמְשׁוֹת־; כ׳ שִׁמְשִׁי

1. המאור הגדול, המאיר אל הארץ בשעות היום.

   • השמש היא לבה של מערכת השמש שלנו.
   • ”וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן“ (יהושע י, פסוק יב)
   • ”עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים; שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ“ (תהילים קד, פסוק יט)
   • ”אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ“ (שיר השירים א, פסוק ו)
   • ”לִפְנֵיכֶם פְּרוּשִׂים אָפְקֵי-שָׁמַיִם/ וְעוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ בֹּקֶר אוֹר/ עֲרָבָה, דִּמְעוֹתַיִךְ מִי יִזְכֹּר?“ (הָאַוָּזִים, מאת לאה גולדברג)
   • מרחקה של השמש מכדור הארץ הוא 150 מיליון קילומטרים בקירוב.

2. (בלשון נסתר, שְמָשׁוֹת) כוכב שבת המהוה מקור אור וחיות למערכת קבוּצהּ של כוכבי לכת, הדבקים בו וקשורים אליו מפאת מסתו, ושכינתם בקרבו.
3. מִדָּה של עוצם תְּאוּרָה. (בין גופים מסיביים שמימיים בדרך כלל)

גיזרון

• המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל: ארמית – ܫܡܫܐ (שִׁמְשָׁא), ערבית – شَمْس‎ (שַׁמְס), אכדית – šamšu, אוגריתית – špš) 𐎌𐎔𐎌), טיגרית – šämš) ሸምሽ), פיניקית – 𐤔𐤌𐤔.

צירופים

• אין חדש תחת השמש
• אות שמש
• בין השמשות
• ברור כשמש
• דוד שמש
• זכויות שמש
• כתם שמש
• מערכת השמש
• מכת שמש
• משקפי שמש
• עיט שמש
• שמש העמים
• שמש שקרנית
• שעון שמש
• שקעה שמשו

נגזרות

• שמשי
• שמשיה

מילים נרדפות

• חמה
• חרס

תרגום

• אנגלית: sun‏‏‏‏‏
• ערבית: شمس‏‏‏‏ (תעתיק: שַׁמְס)
• פרסית: آفتاب‏‏‏‏, خرشید‏‏‏‏
• צרפתית: soleil‏‏‏‏
• רוסית: Солнце‏‏‏‏‏

ראו גם

• המאור הקטן; ירח
• שמשון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: השמש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמש

שִׁמֵּשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שימש
שורש וגזרה	שׁ־מ־שׁ, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. נעשה בו מעשה לתועלת, להשגת המבוקש.

   • כותנה, פשתן וצמר משמשים להכנת אריגים.

2. עסק, מילא תפקיד, החזיק במשרה.

   • יצחק גרינבוים שימש שר הפנים בממשלת ישראל הראשונה.
   • ”אָמְרוּ שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכֻלָּם שִׁמְשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה.“ (ויקרא רבה, פרשה אחרי מות, סימן כ)

3. שרת, נתן שרות.

   • ”אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ.“ (דניאל ז, פסוק י)
   • ”אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ג)

4. קיים יחסי מין.

   • ”אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: חָם וְכֶלֶב שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה, לְפִיכָךְ יָצָא חָם מְפֻחָם, וְכֶלֶב מְפֻרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה לו, סימן ז)

גיזרון

• מארמית: פעם אחת בארמית מקראית והרבה בלשון חז"ל.

צירופים

• משמש בקודש

נגזרות

• שֻמַּש (צורת הסביל)
  • משומש
• שימוש

תרגום

• אנגלית: utilized‏‏‏‏‏ (1), minister‏‏‏‏‏ (2), serve‏‏‏‏‏ (2, 3), copulate‏‏‏‏‏ (4)

ראו גם

• השמיש
• השמש
• השתמש
• שימוש
• שימושי
• תשמיש

שַׁמָּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמש
הגייה*	shamash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־מ־שׁ, שלמים
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ שַׁמָּשִים

חנוכייה עם שני נרות ושמש (3)

1. מי שמספק שרות לקהל; משרת.

   • ”וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ז, משנה יג)

2. איש תחזוקה ומִנהלה בבית הכנסת, בבית ספר, או מקומות ממוסדים דומים. כינוי זה לתפקיד היה נפוץ עד שנות הששים של המאה העשרים.

   • לפי המנהג בירושלים שמש בית הכנסת היה עובר ברחובות השכונה ומעיר את היהודים לסליחות.

3. נר ייחודי בחנוכייה, בו נעזרים בכדי להדליק את הנרות הנדרשים להאיר באותו הערב, לכבוד החנוכה.

   • השמש בחנוכייה נדרש כדי שלא לעבור על איסור השימוש באורם של נרות החנוכה–מפאת קדושתם.

גיזרון

• מארמית: ראו שמש (פֹּעל).
• יתכן ממקור במצרית-תכונה בהגיית: שֶׁמסו šmsw בהוראת נאמן,משרת,עוקב.

מילים נרדפות

• אב בית (2)
• שליח ציבור (1)

תרגום

• אנגלית: custodian‏‏‏‏‏

ראו גם

• חנוכה
• חנוכייה
• תשמיש