לערך העוסק בחַמָּה אם בן הזוג בשפה עממית; ראו חמות.

חַמָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחַמָּה
הגייה*khama
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשח־מ־ם
דרך תצורהמשקל קַטְלָה
נטיות
  1. לשון המקרא השמש, הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ שאחראי על קיום החיים והאנרגיה בו; מקור האור והחיות.
    • ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
    • ”מִי־זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
    • ”פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת סוכהפרק א, משנה ג)
    • ”אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַמַּעֲרָב.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ה, משנה ג)
    • ”יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַּחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.“ (משנה, מסכת פרהפרק ט, משנה א)

גיזרון

עריכה
  • מן חם.
  • בספרות התלמודית נמנעו מהשימוש במונח "שמש" (כמו גם "ירח", על שם האל הכנעני "ירח"), המתייחס לאלוהות הכנענית והמקראית, והעדיפו את המונח הנייטרלי "חמה". אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים, וביניהם שני השמות המוכרים לשמש: ἡμὰ (hēma, כלומר "חמה") ו־σέμες (semes, כלומר שמש; אף שהמונח "שמש" לא מוכר בהקשרים אסטרולוגיים בעברית בתר־מקראיית).[1][2]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: sun‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חמה

הערות שוליים

עריכה
  1. אפיפניוס מסלמיס, פנריון, 15.2
  2. Robert R. Stieglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, Journal of Near Eastern Studies 40, 1981, p. 135–136

חֵמָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*khema
חלק דיברשם־עצם מופשט
מיןנקבה
שורשי־ח־ם
דרך תצורהמשקל קְטֵלָה
נטיותר׳ חֵמוֹת; חֲמַת־, ר׳ חֲמוֹת־
  1. ארס, רעל.
    • ”שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה“ (ישעיהו נא, פסוק יז)
    • ”קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי...“ (ירמיהו כה, פסוק טו)
    • ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר“ (דברים לב, פסוק כד)
    • חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ“ (תהלים נח, פסוק ה)
  2. רגש שלילי חזק המתעורר כשאין באים לכדי שביעות רצון.
    • ”שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ; וְעַל מִשְׁפָּחוֹת, אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ“ (ירמיהו י, פסוק כה)
    • ”עַד־מָה יהוה תִּסָּתֵר לָנֶצַח; תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ חֲמָתֶךָ (תהלים פט, פסוק מז)
    • ”מַעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה; וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָף“ (משלי טו, פסוק א)
    • ”וַיַּרְא הָמָן כִּי־אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ; וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה (אסתר ג, פסוק ה)

גזרון

עריכה
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות, על פי רוב במשמע רעל, כגון: אוגריתית "חמת",[1] אכדית imtu, ארמית בבלית יַחְמָא, סורית {ܚܶܡܬܳܐ (חֶמְתָא) ערבית حُمَة (חֻמָה), געז ḥämot) ሐሞት)[2].

נגודים

עריכה

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: ire‏‏‏‏

מידע נוסף

עריכה
  • במקרא חמאה בחיסור האל"ף ”בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה; וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן“ (איוב כט, פסוק ו).

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 693
  2. ארנסט קליין, מילון אטימולוגיה עברי-אנגלי, 1987, מסדה, עמ' 221,ערך: חמה