חמה

לערך העוסק בחַמָּה אם בן הזוג בשפה עממית; ראו חמות.

חַמָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חַמָּה
הגייה*	khama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־מ־ם
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות

1. לשון המקרא השמש, הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ שאחראי על קיום החיים והאנרגיה בו; מקור האור והחיות.

   • ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
   • ”מִי־זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
   • ”פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, פְּסוּלָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ג)
   • ”אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַמַּעֲרָב.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ה, משנה ג)
   • ”יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַּחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ט, משנה א)

גיזרון

• מן חם.
• בספרות התלמודית נמנעו מהשימוש במונח "שמש" (כמו גם "ירח", על שם האל הכנעני "ירח"), המתייחס לאלוהות הכנענית והמקראית, והעדיפו את המונח הנייטרלי "חמה". אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים, וביניהם שני השמות המוכרים לשמש: ἡμὰ (hēma, כלומר "חמה") ו־σέμες (semes, כלומר שמש; אף שהמונח "שמש" לא מוכר בהקשרים אסטרולוגיים בעברית בתר־מקראיית).

צירופים

• גלגל חמה
• הנץ החמה
• ימות החמה
• כוכב חמה
• לקוי חמה
• שקיעת החמה
• מצאת החמה עד צאת הנשמה

מילים נרדפות

• שמש
• המאור הגדול

תרגום

• אנגלית: sun‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חמה

חֵמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	khema
חלק דיבר	שם־עצם מופשט
מין	נקבה
שורש	י־ח־ם
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר׳ חֵמוֹת; חֲמַת־, ר׳ חֲמוֹת־

1. ארס, רעל.

   • ”שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה“ (ישעיהו נא, פסוק יז)
   • ”קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי...“ (ירמיהו כה, פסוק טו)
   • ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר“ (דברים לב, פסוק כד)
   • ”חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ“ (תהלים נח, פסוק ה)

2. רגש שלילי חזק המתעורר כשאין באים לכדי שביעות רצון.

   • ”שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ; וְעַל מִשְׁפָּחוֹת, אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ“ (ירמיהו י, פסוק כה)
   • ”עַד־מָה יהוה תִּסָּתֵר לָנֶצַח; תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ חֲמָתֶךָ“ (תהלים פט, פסוק מז)
   • ”מַעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה; וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָף“ (משלי טו, פסוק א)
   • ”וַיַּרְא הָמָן כִּי־אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ; וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה“ (אסתר ג, פסוק ה)

גזרון

• השורש י־ח־ם מקיים חילופי גזרות עם השורש ח־מ־ם.

• המילה משותפת למספר לשונות שמיות, על פי רוב במשמע רעל, כגון: אוגריתית "חמת", אכדית imtu, ארמית בבלית יַחְמָא, סורית {ܚܶܡܬܳܐ (חֶמְתָא) ערבית حُمَة (חֻמָה), געז ḥämot) ሐሞት).

נגודים

• קור רוח
• שלווה
• שוויון נפש
• רוגע

צירופים

• חמת זעם
• חמתו בערה בו
• מהיר חמה
• על אפו ועל חמתו
• שפך חמתו
• מענה רך ישיב חמה

נגזרות

• מחמת

מילים נרדפות

• אף
• זעם
• חֳרִי אף
• חרון
• כעס
• עברה
• קצף
• רגז

תרגום

• אנגלית: ire‏‏‏‏

מידע נוסף

• במקרא חמאה בחיסור האל"ף ”בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה; וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן“ (איוב כט, פסוק ו).

ראו גם

• חָמוּם