לבנה
לערך העוסק בתואר לנקבה לְבָנָה; ראו צורת זכר לָבָן.
לְבָנָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לבנה |
הגייה* | levana |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ל־ב־ן |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות |

- לשון המקרא [פיוטי] הגוף השמימי שחג סביב כדור הארץ.
- ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
- ”מִי־זֹאת, הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר; יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
- ”וְלָמָה הֻצְרְכוּ לְכָךְ, שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח...“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ב)
- ”מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה, וּמַשִּׂאִין עַל פִּי בַת קוֹל.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ו)
- ”בא ערב. ליל יפה ובהיר פרוש על רזונה. ימי הלבנה במילואה, צעירי ישראל הלכו לטייל ברחוב הגדול, וגם סתם אנשים.“ (לִפְלַגּוֹת עִיר או יחיד ורבים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- שם פרטי לנקבה
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
לְבֵנָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לבנה |
הגייה* | levena |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ל־ב־ן |
דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
נטיות | ר׳ לְבֵנִים, ס״ר לִבְנֵי־ |
- לשון המקרא עצם מלבני קשה המשמש לחיפוי או לבניין.
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ, אֶל־רֵעֵהוּ; הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה – וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן; וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.“ (בראשית יא, פסוק ג)
- ”וַיְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה – אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר־עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.“ (שמות א, פסוק יד)
- ”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.“ (שמות כד, פסוק י)
- ”וְאַתָּה בֶן־אָדָם, קַח־לְךָ לְבֵנָה; וְנַתַּתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת־יְרוּשָׁלִָם.“ (יחזקאל ל, פסוק יא)
גיזרון
עריכה- יתכן מן הפועל לְלַבֵּן כפי שמופיע עשייתן במקרא בשריפה באש.
- המילה מופיעה בשפות שמיות נוספות: אבלאית: 𒇷𒁀𒌈 (לִיבָּאתוּם); כנענית (מכתבי אל-עמארנה): 'לָבִּתֻ'- la-bi-tu [1]; אכדית: 𒋞 (libittu); ארמית וסורית: לְבִינְתָּא; אשורית: libittu ;[2] אוגריתית: 𐎍𐎁𐎐𐎚 (לבֲּנת או לַבִּינתוּ); ערבית: لِبْنَة / لَبِنَة (ליבּנא,לבּינא).
- הצורה המשוערת בפרוטו-שמית: *labin(a)t.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
סימוכין
עריכה- ↑ 2‒17: 296 EA
- ↑ "לְבֵנָה", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3842)
לִבְנֶה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ליבנה |
הגייה* | livne |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ב־ן |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות |


- לשון המקרא עץ עלווי ממשפחת הלבניים (Styracaceae).
- עץ ממשפחת השדריים, שאינו מצוי בארץ ישראל, וקליפת גזעו לבנה (Betula pendula).
- בחורשה צמחו עצי אלון ולבנה.
גיזרון
עריכה- הלִבנה שבמקרא מזוהה עם הלבנה (1) שלא היה ידוע באירופה. רש"י מפרש: ולבנה - עץ שקליפתו לבנה; ועל פי זה בתרגומים משפות אירופה ובספרות שמקורה באירופה, נקרא כך הלבנה (2).
- השוו לערבית (لبنى) ולאמהרית (ልብን፡) [1].
תרגום
עריכהמידע נוסף
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
סימוכין
עריכה- ↑ "לִבְנֶה", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3828)
לַבָּנֶה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לבנה |
הגייה* | labane |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ל־ב־ן |
דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
נטיות |

גיזרון
עריכה- מערבית: لبنة.
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |