לבן
לָבָןעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לבן |
| הגייה* | Lavan |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ב־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | נ"י: לְבַן-, נ': לְבָנָה, נ"נ: לִבְנַת- ר"ז: לְבָנִים, נ"ר: לִבְנֵי-, ר"נ: לְבָנוֹת, נ"ר: לִבְנוֹת- |
- תערובת של כל צבעי האור הנראה בכמויות זהות יחדיו, הצבע הבהיר ביותר.
- בהשאלה: שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַטָּהֳרָה, נָקִי וָצַח.
- הַחֵלֶק הַמַּקִּיף אֶת הָקַּשְׁתִּית, חֶלְקָהּ הַלָּבָן שֶׁל הָעַיִן.
- ”רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: הַגַּלְגַּל הַזֶּה שֶׁל עַיִן, אֵין אָדָם רוֹאֶה מִתּוֹךְ הַלָּבָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַשָּׁחוֹר.“ (ויקרא רבה, פרשה לא, סימן ח)
- דמות מקראית, אחיה של רבקה וחותן בנה יעקב.
- ”וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא“ (בראשית לא, פסוק כ)
- ”הֲשָׁלוֹם לְלָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל? / הֲשָׁלוֹם לְיַעֲקֹב וּלְרָחֵל? / וַיַּעַן הַגְּדִי וַיֹּאמֶר: שָׁלוֹם.“ (אֶל הַמַּעֲיָן, מאת יעקב דוד קמזון בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרוןעריכה
- קיימות מקבילות במספר לשונות שמיות. למשל; אוגריתית בהגיית אִבּן: 𐎍𐎁𐎐 (לבן); פיניקית: 𐤋𐤁𐤍 תעתיק:לבן ; ארמית: לָבָן; בלשון הערבית "לבן" משמש בהוראת: חלב - لبن (לַבַן).
- מן שפות אינדו-אירניות (אלְבַּ albh-a). חיתית (אלפֲּ alpa). יוונית עתיקה (אלפֹּס - ἀλφός) בשפה קדם גרמנית - שורש (אלבּ alb).
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- איטלקית: bianco
- אינדונזית: putih
- אמהרית: ነጭ (תעתיק: נֶץ׳)
- אנגלית: white
- אספרנטו: blanko
- גרוזינית: თეთრი (תעתיק: tetri)
- גרמנית: weiss
- הודית: सफ़ेद (תעתיק: safed)
- הולנדית: wit
- הונגרית: fehér
- טורקית: beyaz, ak
- יוונית: λευκό (תעתיק: lefkó)
- יפנית: 白 (תעתיק: shiro)
- כורדית: spî
- לטינית: albus
- מלאית: putih
- נורווגית: hvit
- סווהילית: weupe
- ספרדית: blanco
- ערבית : أَبْيَض (תעתיק: אַבְּיַץ')
- פולנית: biel
- פורטוגלית: branco
- פינית: valkea
- פרסית: سپید (תעתיק: סֶפִּיד)
- צ'כית: blanc
- צרפתית: blanc
- רומנית: alb
- רוסית: белый (תעתיק: bélyj)
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: לבן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבן |
לִבֵּןעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ליבן |
| שורש וגזרה | ל־ב־ן |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הביא לחום גבוה, עד כדי שיזהר, על־מנת שיקשה יותר.
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.“ (בראשית יא, פסוק ג)
- ”וּמִן-הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד-עֵת קֵץ כִּי-עוֹד לַמּוֹעֵד.“ (דניאל יא, פסוק לה)
- ”אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ד, משנה ז)
- ”הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי – אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל, יַטְבִּיל; לְהַגְעִיל, יַגְעִיל; לְלַבֵּן בָּאוּר, יְלַבֵּן בָּאוּר; הַשְּׁפוּד וְהָאַסְכְּלָה, מְלַבְּנָן בָּאוּר; הַסַּכִּין, שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יב)
- לשון חז"ל סילק צבענים מהחומר, שיהיה בלבן גולמי.
- ”שִׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה, כִּמְלא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל; וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, שִׁעוּרוֹ כִּמְלא הַסִּיט.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יג, משנה ד)
- ”לֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ, פָּטוּר; לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ, חַיָּב.“ (משנה, מסכת חולין – פרק יא, משנה ב)
- ”רַבִּי אוֹמֵר, כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתָן בְּמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים; לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל“ (משנה, מסכת מדות – פרק ג, משנה ד)
- בהשאלה:פתר סוגיה ומחלוקת.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
- חיסם (1)