צח
צַח
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צח |
הגייה* | tsakh |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | צ־ח־ח |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צָחִים; נ׳ צֶחָה, נ"ר צָחוֹת |
- נקי, צלול.
- ”בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם-הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת-עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר..“ (ירמיהו ד, פסוק יא).
- ”דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה.“ (שיר השירים ה, פסוק י).
- אני אוהב את המרק שלי צח, ללא בשר, ירקות או תוספות אחרות.
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא. מקבילה בערבית: صِحِّيّ (צִחִּיּ) – צלול, בריא; ובארמית ܨܚܘܐ (צחוא) – בהיר (בהקשר למז"א).
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: pure
- ספרדית: acendrado, cándido, puro (זכר; נקבה: acendrada, cándida, pura)
- ערבית: نَقِي, طاهِر
- ספרדית: puro, acendrado