| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צחצחות
|
| הגייה* |
tsakhtsakhot
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה רבים
|
| שורש |
צ־ח־צ־ח
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ צַחְצָחוֹת־
|
- לשון המקרא זוהר, זיו, אור.
- ”וְנָחֲךָ יְהוָה, תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו“ (ישעיהו נח, פסוק יא)
- מילה יחידאית במקרא. מן צח, המשמעות על פי הבנת הכתוב בישעיהו נח יא.
- בְּצַחְצָחוֹת נַפְשְׁךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתַּעֲנוּג, וְעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁתִּהְיֶה תָּמִיד צַחִי דְּהַיְנוּ צָמֵא מִלְּשׁוֹן צִחָא לְמִיָּא (הבעש"ט, מגיד דבריו ליעקב)
