צלול

צָלוּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלול
הגייה*	tsalul
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	צ־ל־ל ד
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ צְלוּלִים; נ׳ צְלוּלָה, נ"ר צְלוּלוֹת

1. שקוף, זך, בהיר.

   • בריכת המים נקיה והמים בה צלולים.
   • האוויר בפיסגה היה צלול וניתן היה לראות למרחוק.
   • "אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן / וְרֵיחַ אֳרָנִים / נִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם / עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים" (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב, מאת נעמי שמר)

2. בהשאלה: כינוי לאדם שמחשבתו בהירה, שהוא בהכרה מלאה.

   • למרות גילה המופלג, היא עדיין צלולה לחלוטין.

נגזרות

• צילל
• צָלַל

מילים נרדפות

• נקי (1)
• מודע (2)

ניגודים

• עכור (1)

תרגום

• ספרדית: claro
• אנגלית: clear‏‏‏‏
• ספרדית: lúcido
• אנגלית: lucid, clear-minded‏‏‏‏

ראו גם

• ברור