צלל

צָלַל א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צלל
שורש וגזרה	צ־ל־ל ב, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל

איור של אדם צולל לבריכה

1. לשון המקרא ירד אל מתחת לפני המים.

   • ”נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.“ (שמות טו, פסוק י)
   • יוסף צלל בים־סוף, ליד אילת.
   • הצוללנים צוללים צלילת אימונים בנחל.

2. בהשאלה: (תעופה) איבד גובה רב בזמן קצר.

   • משהבחין הטייס במטוס אויב, צלל במהירות אל מתחת לעננים.

3. בהשאלה: התעמק בלימוד נושא מסוים.

   • היום נצלול אל נושא מרתק ומעניין.

גיזרון

• הופעה יחידאית בהוראה זו.
• משורש מקראי צ־ל־ל ב בהוראת: מקום עמוק (השוו: מצולה, וראו שם בגיזרון שכנראה גזור מהשורש צ־ל־ל א).

נגזרות

• צולל
• צלילה
• צוללת

ניגודים

• צף (1)
• נסק (2)

תרגום

• אנגלית: dive‏‏‏‏

ראו גם

• מצולה
• טבע
• שקע
• נפל

צָלַל ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צלל
שורש וגזרה	צ־ל־ל א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הטיל צל, הסתיר את האור והחשיך את פי השטח שכנגד גופו.

   ”וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת“ (נחמיה יג, פסוק יט)

גיזרון

• הופעה יחידאית בהוראה זו. גזור מהשורש צ־ל־ל ב בהוראת: חושך, בבואה חשוכה.

ראו גם

• הצל
• צללים

צָלַל ג

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צלל
שורש וגזרה	צ־ל־ל ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא השמיע קול, השמיע צליל.

   • ”שָׁמַעְתִּי - וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, לְקוֹל - צָלֲלוּ שְׂפָתַי, יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז “ (חבקוק ג, פסוק טז)

2. לשון המקרא תצלנה אזניו - ישמע באזניו קול צלצול. בהשאלה: יזדעזע ממה ששמע באזניו.

   • ”הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כׇּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אׇזְנָיו.“ (ירמיה יט, פסוק ג)
   • ”הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כׇּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אׇזְנָיו.“ (שמואל א׳ ג, פסוק יא)

גיזרון

• ארמית: צְלַל; ערבית: צַלַּ (עפ"י מילון אב"ש).

ראו גם

• צללו אזניו
• צליל
• מצלתים

צָלַל ד

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צלל
שורש וגזרה	צ־ל־ל ד
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל עשאו לצלול.

   • ”משערין אותן עכורין ואין משערין אותן צלולין. צללו לא יחזור ויעכרם שנייה. שאין שיעור למים ולעפר.“ (תוספתא, מסכת נדה – פרק ג, הלכה יא)
   • ”למה זו דומה? לעושה גומא בבשר וחוזר ומתמלא. תני ר' חייה: לעוכר את העין וחוזרת וצוללת.“ (ירושלמי, מסכת כתובות – פרק א, הלכה ב)

גיזרון

• משורש צ־ל־ל החז"לי בהוראת: זך, ללא עכירות. ראו בגיזרון "צלול".
• מקביל לצורה בבניין פיעל צִלֵּל.

מילים נרדפות

• הצליל

ראו גם

• התפיל

צִלֵּל א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צילל
שורש וגזרה	צ־ל־ל ד
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל עשה לצלול, הסיר ממנו העכירות.

   • ”עכורה היתה החבית וצללנו אותה.“ (בראשית רבה, פרשה פ, סימן יב)
   • "משמרת שתולין אותה מערב יום טוב מותר לצלל בה ביום טוב." (הלכות פסוקות, הלכות יין נסך)

גיזרון

• משורש חז"לי צ־ל־ל בהוראת: שקוף, זך. מקביל לצורה בבניין קל צָלַל ד.

מילים נרדפות

• הצליל

ראו גם

• התפיל

צִלֵּל ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צילל
שורש וגזרה	צ־ל־ל א
בניין	פִּעֵל

1. שיקע, הטביע.

   • ”למה יפיקו פדויים, כי פועל פעלתי / למה יצווחו צנועים, כי צוענים ציללתי.“ (קדושתות לשבתות השנה, שמות, מאת שמעון בר' מגנס, באתר מאגרים)
   • ”שלח מטה עוז ונגף מוניי / בריגבי ים צַלֵּל חיל קמיי וסוטניי.“ (יוצרות, מאת שמעון בר יצחק, באתר מאגרים)

גיזרון

• משורש מקראי צ־ל־ל א.

מילים נרדפות

• הטביע
• שיקע

צִלֵּל ג

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צילל
שורש וגזרה	צ־ל־ל ה
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל רוקן מ־, הסיר לגמרי.

   • ”רבנין אמרין: על שצילל עליהם אותו הדור מן הצדיקים.“ (ויקרא רבה, פרשה כח, סימן ו)
   • ”צילל ופינה כל האוצרות“ (קינות לתשעה באב, מאת אלעזר הקליר, באתר מאגרים)

גיזרון

• שורש צ־ל־ל בהוראה זו גזור כנראה מהשורש המקראי נ־צ־ל בהוראת: הפריש, הוציא ממקום (השוו: נִצַּל, הציל). וכפירוש חז"ל: ”וינצלו את מצרים (שמות יב,לו) - מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיט, עמוד א)

מילים נרדפות

• רוקן

צֶלֶל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צלל
הגייה*	tzelel
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ל־ל ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ז׳ צִלְלוֹ, נ׳ צִלְלַהּ, ר׳ צִלְלַם צִלְלַן

1. לשון המקרא צֵל.

   • ”יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל.“ (איוב מ, פסוק כב)

גיזרון

• צורה יחידאית בהכפלת הלמ"ד.