צלל
צָלַל א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צלל |
| שורש וגזרה | צ־ל־ל ב, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל |
- לשון המקרא ירד אל מתחת לפני המים.
- בהשאלה: (תעופה) איבד גובה רב בזמן קצר.
- משהבחין הטייס במטוס אויב, צלל במהירות אל מתחת לעננים.
- בהשאלה: התעמק בלימוד נושא מסוים.
- היום נצלול אל נושא מרתק ומעניין.
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: dive
ראו גם
עריכהצָלַל ב
עריכהצָלַל ג
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צלל |
| שורש וגזרה | צ־ל־ל ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא השמיע קול, השמיע צליל.
- לשון המקרא תצלנה אזניו - ישמע באזניו קול צלצול. בהשאלה: יזדעזע ממה ששמע באזניו.
- ”הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כׇּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אׇזְנָיו.“ (ירמיה יט, פסוק ג)
- ”הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כׇּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אׇזְנָיו.“ (שמואל א׳ ג, פסוק יא)
גיזרון
עריכה- ארמית: צְלַל; ערבית: צַלַּ (עפ"י מילון אב"ש).
ראו גם
עריכהצָלַל ד
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צלל |
| שורש וגזרה | צ־ל־ל ד |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל עשאו לצלול.
- ”משערין אותן עכורין ואין משערין אותן צלולין. צללו לא יחזור ויעכרם שנייה. שאין שיעור למים ולעפר.“ (תוספתא, מסכת נדה – פרק ג, הלכה יא)
- ”למה זו דומה? לעושה גומא בבשר וחוזר ומתמלא. תני ר' חייה: לעוכר את העין וחוזרת וצוללת.“ (ירושלמי, מסכת כתובות – פרק א, הלכה ב)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהצִלֵּל א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צילל |
| שורש וגזרה | צ־ל־ל ד |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל עשה לצלול, הסיר ממנו העכירות.
- ”עכורה היתה החבית וצללנו אותה.“ (בראשית רבה, פרשה פ, סימן יב)
- "משמרת שתולין אותה מערב יום טוב מותר לצלל בה ביום טוב." (הלכות פסוקות, הלכות יין נסך)
גיזרון
עריכה- משורש חז"לי צ־ל־ל בהוראת: שקוף, זך. מקביל לצורה בבניין קל צָלַל ד.
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהצִלֵּל ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צילל |
| שורש וגזרה | צ־ל־ל א |
| בניין | פִּעֵל |
- שיקע, הטביע.
- ”למה יפיקו פדויים, כי פועל פעלתי / למה יצווחו צנועים, כי צוענים ציללתי.“ (קדושתות לשבתות השנה, שמות, מאת שמעון בר' מגנס, באתר מאגרים)
- ”שלח מטה עוז ונגף מוניי / בריגבי ים צַלֵּל חיל קמיי וסוטניי.“ (יוצרות, מאת שמעון בר יצחק, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- משורש מקראי צ־ל־ל א.
מילים נרדפות
עריכהצִלֵּל ג
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צילל |
| שורש וגזרה | צ־ל־ל ה |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל רוקן מ־, הסיר לגמרי.
- ”רבנין אמרין: על שצילל עליהם אותו הדור מן הצדיקים.“ (ויקרא רבה, פרשה כח, סימן ו)
- ”צילל ופינה כל האוצרות“ (קינות לתשעה באב, מאת אלעזר הקליר, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- שורש צ־ל־ל בהוראה זו גזור כנראה מהשורש המקראי נ־צ־ל בהוראת: הפריש, הוציא ממקום (השוו: נִצַּל, הציל). וכפירוש חז"ל: ”וינצלו את מצרים (שמות יב,לו) - מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיט, עמוד א)