שקע
שֶׁקַע
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שקע |
הגייה* | sheka |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ק־ע |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְׁקָעִים |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מגרעת הגורמת לירידה בפני השטח.
- ”הַלַּפִּיד, טָמֵא; וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר, מִטַּמֵּא בָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ח)
- במיכל יש בליטה המתאימה לשקע בתושבתו.
- הלוח אינו חלק אלא כולו בליטות ושקעים.
- (חשמל) התקן בקיר המחובר לרשת החשמל, אליו מחברים מכשירי חשמל.
- המתח בשקע החשמל בישראל הוא כ־220V.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
גיזרון
עריכה- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"א.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: socket
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שקע |
שֹׁקַע
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שוקע |
הגייה* | shoka |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ש־ק־ע |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | שֹׁקַע־ |
- עברית חדשה (ימאות) מידת השקיעה של ספינה במים; המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים.
- השוקע משתנה בהתאם למשקל המטען שהאנייה נושאת.
- בגלל השוקע הגדול שלה, לא יכלה האנייה להיכנס לנמל.
- "כדי לקבל נתונים אלה, נחוץ תחילה לקרוא את השוקע בחרטום ובירכתיים ולחשב את השוקע הממוצע." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)
- ”[...] היא בעלת שוקע של 29.5 רגל ומופעלת ע"י צוות של 70 איש בלבד.“ ("הצפה", 7 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מן ש־ק־ע, שָׁקַע.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: draught, draft
- צרפתית: tirant d'eau
- גרמנית: Tiefgang
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שוקע |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סימני שוקע |
שָׁקַע
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שקע |
שורש וגזרה | שׁ־ק־ע |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא ירד לתוך תווך כלשהו; נעלם מעל פני השטח.
- ”...וְאָבְלוּ כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם.“ (עמוס ט, פסוק ה)
- ”חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ב, משנה ו)
- המטבע שקע אל מצולות האגם.
- (גרמי שמים) עבר במסלולו את קו האופק ולא נראה יותר.
- השמש שקעה זה מכבר ועוד מעט יחשיך לגמרי.
- כוכב צדק ישקע היום 5 מעלות צפונה מקו המלקה.
- בהשאלה: איבד מגדולתו.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה1
עריכה- אנגלית: sink
3
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שקע חשמלי |
שִׁקַּע גם שִׁקֵּעַ
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שיקע |
שורש וגזרה | שׁ־ק־ע |
בניין | פִּעֵל |
- הכניס גוף כולו או חלקו לתוך עומק.
- ”כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ, מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהֵעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ד)}
- ”מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צָוָּארוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ג)
- "אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ – דַּיֵּנוּ." (דיינו)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל צורת פיעל לפועל שָׁקַע המקראי במקרא קיים השקיע.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: submerge