שקע

שֶׁקַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שקע
הגייה*	sheka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ק־ע
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שְׁקָעִים

שקע חשמל גרמני

1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מגרעת הגורמת לירידה בפני השטח.

   • ”הַלַּפִּיד, טָמֵא; וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר, מִטַּמֵּא בָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ח)
   • במיכל יש בליטה המתאימה לשקע בתושבתו.
   • הלוח אינו חלק אלא כולו בליטות ושקעים.

2. (חשמל) התקן בקיר המחובר לרשת החשמל, אליו מחברים מכשירי חשמל.

   • המתח בשקע החשמל בישראל הוא כ־220V.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גיזרון

• מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"א.

צירופים

• שקע ברומטרי
• שקע דינמי
• שקע מריאנה
• שקע קפריסאי
• שקע שרבי
• שקע תרמלי

מילים נרדפות

• מגרעת

ניגודים

• בֶּלֶט (1)
• בליטה
• תקע (2)

תרגום

• אנגלית: socket‏‏‏‏

ראו גם

• בידוד חשמלי
• חשמל
• משקע

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שקע

שֹׁקַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שוקע
הגייה*	shoka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ש־ק־ע
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	שֹׁקַע־

מידות האורך של אנייה, השוקע מסומן באות d.

1. עברית חדשה (ימאות) מידת השקיעה של ספינה במים; המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים.

   • השוקע משתנה בהתאם למשקל המטען שהאנייה נושאת.
   • בגלל השוקע הגדול שלה, לא יכלה האנייה להיכנס לנמל.
   • "כדי לקבל נתונים אלה, נחוץ תחילה לקרוא את השוקע בחרטום ובירכתיים ולחשב את השוקע הממוצע." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)
   • ”[...] היא בעלת שוקע של 29.5 רגל ומופעלת ע"י צוות של 70 איש בלבד.“ ("הצפה", 7 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מן ש־ק־ע, שָׁקַע.
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים

• שוקע קדמי
• שוקע אחורי
• שוקע ממוצע
• סימני שוקע
• שוות־שוקע
• נמוך־שוקע
• עמוק־שוקע

תרגום

• אנגלית: draught‏, draft‏‏‏‏
• צרפתית: tirant d'eau‏‏‏‏
• גרמנית: Tiefgang‏‏‏‏

ראו גם

• שקועת חרטום
• שקועת ירכתיים
• שֹׁפַע

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שוקע

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סימני שוקע

שָׁקַע

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שקע
שורש וגזרה	שׁ־ק־ע
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא ירד לתוך תווך כלשהו; נעלם מעל פני השטח.

   • ”...וְאָבְלוּ כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם.“ (עמוס ט, פסוק ה)
   • ”חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ב, משנה ו)
   • המטבע שקע אל מצולות האגם.

2. (גרמי שמים) עבר במסלולו את קו האופק ולא נראה יותר.

   • השמש שקעה זה מכבר ועוד מעט יחשיך לגמרי.
   • כוכב צדק ישקע היום 5 מעלות צפונה מקו המלקה.

3. בהשאלה: איבד מגדולתו.

   • ”וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא־תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ...“ (ירמיהו נא, פסוק סד)
   • האימפריה הביזנטית שקעה במאה ה־15 לספירה.

נגזרות

• משקע

מילים נרדפות

• טָבַע(1)
• התפורר (3)

ניגודים

• צף (1)
• זרח(2)

תרגום

1

• אנגלית: sink‏‏‏‏

3

• אנגלית: fall‏‏‏‏
• צרפתית: chute‏‏‏‏

ראו גם

• טבע
• שקיעה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שקע חשמלי

שִׁקַּע גם שִׁקֵּעַ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שיקע
שורש וגזרה	שׁ־ק־ע
בניין	פִּעֵל

1. הכניס גוף כולו או חלקו לתוך עומק.

   • ”כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ, מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהֵעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ד)}
   • ”מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צָוָּארוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ג)
   • "אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ – דַּיֵּנוּ." (דיינו)

גיזרון

• לשון חז"ל צורת פיעל לפועל שָׁקַע המקראי במקרא קיים השקיע.

מילים נרדפות

• הטביע
• הציף
• טבל
• שרה

תרגום

• אנגלית: submerge‏‏‏‏