שקע

שֶׁקַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שקע
הגייה*	sheka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ק־ע
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ שקעים

שקע חשמל גרמני

1. (יש לשכתב פירוש זה): מגרעת הגורמת לירידה בפני השטח.

   • במיכל יש בליטה המתאימה לשקע בתושבתו.
   • הלוח אינו חלק אלא כולו בליטות ושקעים.

2. (חשמל) התקן בקיר המחובר לרשת החשמל, אליו מחברים מכשירי חשמל.

   • המתח בשקע החשמל בישראל הוא כ־220V.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גיזרון

• מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"א.

צירופים

• שקע ברומטרי
• שקע דינמי
• שקע מריאנה
• שקע קפריסאי
• שקע שרבי
• שקע תרמלי

מילים נרדפות

• מגרעת

ניגודים

• בֶּלֶט (1)
• בליטה
• תקע (2)

תרגום

• אנגלית: socket‏‏‏‏

ראו גם

• בידוד חשמלי
• חשמל
• משקע

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שקע

שֹׁקַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שוקע
הגייה*	shoka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ש־ק־ע
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	שֹׁקַע־

מידות האורך של אנייה, השוקע מסומן באות d.

1. עברית חדשה (ימאות) מידת השקיעה של ספינה במים; המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים.

   • השוקע משתנה בהתאם למשקל המטען שהאנייה נושאת.
   • בגלל השוקע הגדול שלה, לא יכלה האנייה להיכנס לנמל.
   • "כדי לקבל נתונים אלה, נחוץ תחילה לקרוא את השוקע בחרטום ובירכתיים ולחשב את השוקע הממוצע." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)
   • ”[...] היא בעלת שוקע של 29.5 רגל ומופעלת ע"י צוות של 70 איש בלבד.“ ("הצפה", 7 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מן ש־ק־ע, שָׁקַע.
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים

• שוקע קדמי
• שוקע אחורי
• שוקע ממוצע
• סימני שוקע
• שוות־שוקע
• נמוך־שוקע
• עמוק־שוקע

תרגום

• אנגלית: draught‏, draft‏‏‏‏
• צרפתית: tirant d'eau‏‏‏‏
• גרמנית: Tiefgang‏‏‏‏

ראו גם

• שקועת חרטום
• שקועת ירכתיים
• שֹׁפַע

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שוקע

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סימני שוקע

שָׁקַע

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שקע
שורש וגזרה	שׁ־ק־ע
בניין	פָּעַל (קַל)

1. ירד לתוך תווך כלשהו. נעלם מעל פני השטח.

   • המטבע שקע אל מצולות האגם.
   • מסופר על הברון מינכאוזן כי כאשר שקע בחול טובעני עם סוסו, ניצל בזכות שמשך את עצמו בשיערו החוצה.

2. ביחס לגרמי השמים: עבר במסלולו את קו האופק ולא נראה יותר.

   • השמש שקעה זה מכבר ועוד מעט יחשיך לגמרי.
   • כוכב צדק ישקע היום 5 מעלות צפונה מקו המלקה.

3. בהשאלה: איבד מגדולתו.

   • האימפריה הביזנטית שקעה במאה ה־15 לספירה.

נגזרות

• משקע

מילים נרדפות

• טָבַע(1)
• התפורר (3)

ניגודים

• צף (1)
• זרח(2)

תרגום

1

• אנגלית: sink‏‏‏‏

3

• אנגלית: fall‏‏‏‏
• צרפתית: chute‏‏‏‏

ראו גם

• טבע
• שקיעה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שקע חשמלי

שִׁקַּע גם שִׁקֵּעַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין

1. הכניס גוף כולו או חלקו לתוך עומק.

   • ”פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד מששקעו בכבשן“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ה, משנה ז)
   • ”מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ב)
   • אילו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שיקע שונאינו בתוכו דיינו (הגדה של פסח)

גיזרון

• לשון חז"ל צורת פיעל לפועל שָׁקַע המקראי במקרא קיים השקיע.

מילים נרדפות

• השקיע

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• השתקע