שֶׁקַע

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקע
הגייה* sheka
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁקָעִים
 
שקע חשמל גרמני
  1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מגרעת הגורמת לירידה בפני השטח.
    • ”הַלַּפִּיד, טָמֵא; וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר, מִטַּמֵּא בָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כליםפרק ב, משנה ח)
    • במיכל יש בליטה המתאימה לשקע בתושבתו.
    • הלוח אינו חלק אלא כולו בליטות ושקעים.
  2. (חשמל) התקן בקיר המחובר לרשת החשמל, אליו מחברים מכשירי חשמל.
    • המתח בשקע החשמל בישראל הוא כ־220V.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גיזרון

עריכה
  • מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"א.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: socket‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שקע



שֹׁקַע

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שוקע
הגייה* shoka
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ק־ע
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות שֹׁקַע־
 
מידות האורך של אנייה, השוקע מסומן באות d.
  1. עברית חדשה (ימאות) מידת השקיעה של ספינה במים; המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים.
    • השוקע משתנה בהתאם למשקל המטען שהאנייה נושאת.
    • בגלל השוקע הגדול שלה, לא יכלה האנייה להיכנס לנמל.
    • "כדי לקבל נתונים אלה, נחוץ תחילה לקרוא את השוקע בחרטום ובירכתיים ולחשב את השוקע הממוצע." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)
    • ”[...] היא בעלת שוקע של 29.5 רגל ומופעלת ע"י צוות של 70 איש בלבד.“ ("הצפה", 7 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

עריכה
  • מן ש־ק־ע, שָׁקַע.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שוקע
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סימני שוקע

שָׁקַע

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שקע
שורש וגזרה שׁ־ק־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ירד לתוך תווך כלשהו; נעלם מעל פני השטח.
    • ”...וְאָבְלוּ כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם.“ (עמוס ט, פסוק ה)
    • ”חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר.“ (משנה, מסכת טבול יוםפרק ב, משנה ו)
    • המטבע שקע אל מצולות האגם.
  2. (גרמי שמים) עבר במסלולו את קו האופק ולא נראה יותר.
    • השמש שקעה זה מכבר ועוד מעט יחשיך לגמרי.
    • כוכב צדק ישקע היום 5 מעלות צפונה מקו המלקה.
  3. בהשאלה: איבד מגדולתו.
    • ”וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא־תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ...“ (ירמיהו נא, פסוק סד)
    • האימפריה הביזנטית שקעה במאה ה־15 לספירה.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: sink‏‏‏‏
  • אנגלית: fall‏‏‏‏
  • צרפתית: chute‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שקע חשמלי

שִׁקַּע גם שִׁקֵּעַ

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיקע
שורש וגזרה שׁ־ק־ע
בניין פִּעֵל
  1. הכניס גוף כולו או חלקו לתוך עומק.
    • ”כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ, מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהֵעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ו, משנה ד)}
    • ”מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צָוָּארוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ז, משנה ג)
    • "אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ – דַּיֵּנוּ." (דיינו)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל צורת פיעל לפועל שָׁקַע המקראי במקרא קיים השקיע.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה