ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מגרעת
|
הגייה* |
migraat
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ג־ר־ע
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטֶלֶת
|
נטיות |
ר׳ מִגְרָעוֹת
|
- (יש לשכתב פירוש זה): חסרון בצורת הגוף שנועד להכניס לתוכו גוף אחר ולהשלימו
- ”הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת“ (מלכים א׳ ו, פסוק ו)
- בשביל לחבר את שני הקרשים יצרנו מגרעות תואמות
- בהשאלה: תכונה שלילית
- אתה מודע למגרעות שיש לסוס הזה ולמרות זאת אתה לא מוכר אותו.
- תפסיק להסתכל על מגרעותיה של אשתך ותתחיל להסתכל חיובי.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מן הפועל גרע.