צורה

צוּרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צורה
הגייה*	tsura
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־צ־ר/צ־ו־ר
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה
נטיות	צוּרַת־; ר׳ צוּרוֹת

צורות שונות

1. ההתגלמות הויזואלית של עצם כלשהו, בפרט קווי המתאר החיצוניים שלו.

   • ”וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם.“ (יחזקאל מג, פסוק יא)
   • ”הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן, יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ג)
   • ”אֵלּוּ מְבִיאוֹת קָרְבָּן וְנֶאֱכָל, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ מִצּוּרַת הָאָדָם.“ (משנה, מסכת כריתות – פרק א, משנה ג)
   • ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)

2. בהשאלה (1): אופן התנהלות, דרך התנהגות.

   • ”וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם.“ (יחזקאל מג, פסוק יא)

גיזרון

• מן הפועל צר-יצר.

נגזרות

• צורון
• צורן
• צורני
• תצורה

מילים נרדפות

• מתאר (1)
• אופן, דרך (2)

תרגום

• אנגלית: shape‏, form‏‏‏‏‏ (1), way‏, fashion‏, figure‏ (2)
• ערבית: شكل‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• תואר
• צֶלֶם
• דמות
• תבנית

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צורה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צורות

סימוכין

• "צור",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6699)