עֶצֶם א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצם
הגייה* etsem
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־צ־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ עֲצָמוֹת, עַצְמוֹת־
 
עצמות הירך
  1. מבנה גירני המשמש לתמיכת מבנה גופם של חולייתנים.
    • ”בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל; לֹא־תוֹצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה, וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ.“ (שמות יב, פסוק מו)
    • ”וַיִּקְחוּ אֶת־עַצְמֹתֵיהֶם, וַיִּקְבְּרוּ תַחַת־הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה; וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.“ (שמואל א׳ לא, פסוק יג)
    • ”כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־עַצְמוֹתָי; הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.“ (תהלים כב, פסוק טו)
    • ”מְאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּח־לֵב; שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־עָצֶם.“ (משלי טו, פסוק ל)
    • בגוף־האדם יש כמאתיים עצמות.

גזרון עריכה

  • אוגריתית: (𐎓𐎑𐎎). אכדית בהגיית עֶצמְתֻ (𒄊𒉻𒁺 / GÌR.PAD.DU /eṣemtu) גם בהוראת - "מסגרת או תבנית של גוף". אמהרית - עצנט (አጥንት). פניקית - "עצמ" (𐤏𐤑𐤌‎) . סנסקריט - "אַצְטִ" (अस्थि) בהוראת: אפר, אפר של גופה שרופה, וגם בהוראת "עצם". (כמו בתיבת "אַצְטִ-עצם" כך גם בתיבת עין - "אָקְסִי" (अक्षि) מתווספת עיצורית שורקת כמתווכת בין הברות התיבה). ראו גם ביוונית עתיקה-(אְ)סְטֵאַ (ὀστέα) בהוראת עצם.
  • בסורית - "צם" (ṭm) .מצוייה כצירוף בספרות יהודית-בבלית: "אובא טמיא" בהוראת: 'עצמות-אוב', הצורה הבבלית-יהודית 'טמיא' מחזקות את ההנחה כי תיבות: "עצם"- ”אִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) נגזרו משורש משותף ,כשתיבת 'איטים' משמשת בהוראת סוג של עבודת אלילים,ומכאן קצרה הדרך המפרשת: 'עצם' ב' לקמן, בהוראת 'גשמי' .

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • איטלקית: osso‏‏‏‏
  • אנגלית: bone‏‏‏‏
  • אספרנטו: osto‏‏‏‏
  • גרמנית: Bein‏, Knochen‏‏‏‏
  • דנית: knogle‏, ben‏‏‏‏
  • הולנדית: been‏‏‏‏
  • יוונית: οστό‏‏‏‏ (תעתיק: ostó)
  • יידיש: ביין‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: hone)
  • לטינית: os‏‏‏‏
  • ספרדית: hueso‏‏‏‏
  • ערבית: عَظْم‏‏‏‏ (תעתיק: עָטְ'ם)
  • פולנית: kość‏‏‏‏
  • צ'כית: kost‏‏‏‏
  • צרפתית: os‏‏‏‏
  • רוסית: кость‏‏‏‏ (תעתיק: kostʹ)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: עצם
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצמות

עֶצֶם ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצם
הגייה* etsem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־צ־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ עֲצָמִים
  1. משהו גשמי.
    • ”וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ לְהוֹצִיא עֲצָמִים מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ; וְאָמַר אָפֶס...“ (עמוס ו, פסוק י)
  2. המהות של הדבר, העיקר.
    • ”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר“ (שמות כד, פסוק י)
    • ”זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו“ (איוב כא, פסוק כג)
  3. [מדעי המחשב] מקום בזיכרון המחשב שיש לו ערך וקיים אליו קישור (רפרנט) ממזהה כלשהו. אובייקט יכול להיות משתנה, פונקציה, או מבנה נתונים.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

עֹצֶם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עצם
הגייה* otsem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־צ־ם
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. כח, חוזק.
    • ”וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה“ (דברים ח, פסוק יז)
  2. חשיפה.
  3. הכרח נתון

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

עָצַם א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עצם
שורש וגזרה ע־צ־ם
בניין פָּעַל (קַל)
  1. גדל בכמותו וכוחו
    • ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א, פסוק ז)
    • ”מַה-תִּזְעַק עַל-שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ.“ (ירמיהו ל, פסוק טו)
    • ”כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ.“ (נחום ג, פסוק ט)

גזרון עריכה

  • השוו שורש ערבי, ע-ט-ם ع ظ م בהוראת: להתרבות,להתחזק,גאווה .

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש עצם

השורש ע־צ־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עניינו כפועל רב חזק וסגירה-הידוק וגם שמות המורים על גוף דבר.

נטיות הפעלים עריכה

ע־צ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָצַם עָצֵם

(ב׳ פעוּל: עָצוּם)

יַעֲצוֹם לַעֲצוֹם
נִפְעַל נֶעֱצַם נֶעֱצָם יֵעָצֵם הֵעָצֵם לְהֵעָצֵם
הִפְעִיל הֶעֱצִים מַעֲצִים יַעֲצִים הַעֲצֵם לְהַעֲצִים
הֻפְעַל הֻעֲצַם מֻעֲצָם מָעְצָם יֻעֲצַם יָעְצָם -אין- -אין-
פִּעֵל עִצֵּם מְעַצֵּם יְעַצֵּם עַצֵּם לְעַצֵּם
פֻּעַל עֻצַּם מְעֻצָּם יְעֻצָּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַצֵּם מִתְעַצֵּם יִתְעַצֵּם הִתְעַצֵּם לְהִתְעַצֵּם

עָצַם ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עצם
שורש וגזרה ע־צ־ם
בניין פָּעַל (קַל)
 
הימני מבין שלושת הקופים עוצם את עיניו.
  1. סגר (בפרט, את העיניים)
    • ”הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע.“ (ישעיהו לג, פסוק טו)
    • "אם אני נרדמת / ועיניי עוצמת, / אז אותו בן חמד / בא אליי הלום." (בלב אחד, מאת חיים חפר)
    • "אז למה כששרתי לו שיר שאהב / נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו?" (אבא שלי, מאת תלמה אליגון רוז)
    • "עוצם עיניים, ועוזב את הידיים / ופתאום הכל נראה כמו חלום." (אם את הולכת, מאת אברהם טל)

גיזרון עריכה

  • הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. קיים מופע נוסף של פועל משורש זה, אך בבניין פיעל - ”כִּי-נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה, וַיְעַצֵּם (ישעיהו כט, פסוק י).

נגזרות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש עצם

השורש ע־צ־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עניינו כפועל רב חזק וסגירה-הידוק וגם שמות המורים על גוף דבר.

נטיות הפעלים עריכה

ע־צ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָצַם עָצֵם

(ב׳ פעוּל: עָצוּם)

יַעֲצוֹם לַעֲצוֹם
נִפְעַל נֶעֱצַם נֶעֱצָם יֵעָצֵם הֵעָצֵם לְהֵעָצֵם
הִפְעִיל הֶעֱצִים מַעֲצִים יַעֲצִים הַעֲצֵם לְהַעֲצִים
הֻפְעַל הֻעֲצַם מֻעֲצָם מָעְצָם יֻעֲצַם יָעְצָם -אין- -אין-
פִּעֵל עִצֵּם מְעַצֵּם יְעַצֵּם עַצֵּם לְעַצֵּם
פֻּעַל עֻצַּם מְעֻצָּם יְעֻצָּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַצֵּם מִתְעַצֵּם יִתְעַצֵּם הִתְעַצֵּם לְהִתְעַצֵּם

עִצֵּם עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיצם
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] ריסק או נשך את העצם
    • ”שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל“ (ירמיהו נ, פסוק יז)

מילים נרדפות עריכה