עין

עַיִן א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עין
הגייה^*	ayin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־י־ן
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	עֵין־; ר׳ עֵינַיִם, עֵינֵי־

תקריב של עין אנושית

עין בקצה כבל ובתוכה עזקה

אבר הראייה והוא שלוחה של המוח בעל בליטה כדורית.
- ”כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.“ (בראשית ג, פסוק ה)
- ”וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.“ (דברים ו, פסוק ח)
- ”וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים, וַיְנַקְּרוּ אֶת־עֵינָיו – וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה, וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם; וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים.“ (שופטים טז, פסוק כא)
- ”וַיִּשְׁלַח, וַיְבִיאֵהוּ – וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם־יְפֵה עֵינַיִם, וְטוֹב רֹאִי פ וַיֹּאמֶר יהוה – קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי־זֶה הוּא.“ (שמואל א׳ טז, פסוק ה)
- ”שִׁמְעוּ־נָא זֹאת, עַם סָכָל וְאֵין לֵב – עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ; אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יִשְׁמָעוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק כא)
לשון המקרא מה שרואים, מראה. בדר"כ צִבְעוֹ של הדבר.
- ”וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא“ (ויקרא יג, פסוק נה)
- ”וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינו כְּעֵין הַבְּדֹלַח“ (במדבר יא, פסוק ז)
- ”אֵין נוֹתְנִין... אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט הָעַיִן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ו)
- "ניטל המקבל שלו, אם היה הזכר שלו מלא חלודה - טהור, מפני שהוא סורח את העין." (תוספתא/כלים/בבא מציעא/ג)
לשון חז"ל בהשאלה מן (1): פתח או נקב שצורתו כשל עין.
- ”הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָעַיִן שֶׁל תַּנּוּר, בָּעַיִן שֶׁל כִּירָה, בָּעַיִן שֶׁל כֻּפָּח, מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ח, משנה ז)
- "העיין שבמעצד והעיין שבמחרישה והמסוה שבמעדר בזמן שהן קבועין חבור לטומאה ולהזאה" (תוספתא/כלים/בבא בתרא/א)
בהשאלה: מקום ההתפחות של ענף צעיר מענף אחר בעץ לפני שצמח ונראית צורה מעוגלת.
(טכנולוגיה) התקן המגיב כאשר קרן אור פוגעת בו.
עברית חדשה (ימאות) לולאה של קליעת עין בקצה חבל או כבל.^[1]
- כדי לשמור על צורת העין ולהגן על שלמות החבל, קולעים אותה סביב עזקה (טימבל).

גזרון

ארמית: עֵינַא; אבלאית: עֲנָאֲ; כנענית (שפי שתועדה בתעתיק לאכדית, עם תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית) ḫe-na-ia^[2]; אכדית: īnu; פרסית: אוֹינֵא^{[דרושה הבהרה]}; ערבית: عين.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

רואות (רק ברבים)

תרגום

תרגום

איטלקית: occhio‏‏‏‏
אינדונזית: mata‏‏‏‏
אירית: súil‏‏‏‏
אנגלית: eye‏‏‏‏
אספרנטו: okulo‏‏‏‏
גרוזינית: თვალი‏‏‏‏ (תעתיק: tvali)
גרמנית: Auge‏‏‏‏
הודית: नैन‏‏‏‏ (תעתיק: nain)
הולנדית: oog‏, kijker‏‏‏‏
הונגרית: szem‏‏‏‏
וייטנמית: mắt‏‏‏‏
טגלית: mata‏‏‏‏
טורקית: göz‏‏‏‏
יוונית: οφθαλμός‏‏‏‏ (תעתיק: ofthalmós)

όμμα‏‏‏‏ (תעתיק: ómma)

יידיש: אויג‏‏‏‏
יפנית: 目‏, 眼‏‏‏‏ (תעתיק: me)
כורדית: çav‏‏‏‏
לטינית: oculus‏‏‏‏
מלאית: mata‏‏‏‏
מלטית: għajn‏‏‏‏
נורווגית: øye‏, auge‏‏‏‏
סווהילית: jicho‏‏‏‏
סנסקירית: नेत्र‏‏‏‏ (תעתיק: netra)

नयन‏‏‏‏ (תעתיק: nayana)

ספרדית: ojo‏‏‏‏
ערבית: عين‏‏‏‏ (תעתיק: עַיְן)
פולנית: oko‏‏‏‏
פורטוגלית: olho‏‏‏‏
פינית: silmä‏‏‏‏
פרסית: چشم‎‏‏‏‏ (תעתיק: ג'שׁם)
צ'כית: oko‏‏‏‏
צרפתית: œil‏, yeux‏‏‏‏
קוריאנית: 눈‏‏‏‏ (תעתיק: nun)
רומנית: ochi‏‏‏‏
רוסית: глаз‏‏‏‏ (תעתיק: glaz)
שוודית: öga‏‏‏‏
תאילנדית: ตา‏‏‏‏ (תעתיק: dtaa)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיניים

עַיִן ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עין
הגייה^*	ayin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־י־ן
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	עֵין־; ר׳ עֲיָנוֹת, עֵינוֹת־

עין שוקק

מוצא של מים זורמים מן האדמה.
- ”הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם“ (בראשית כד, פסוק יג)
- "שוב ירדנו אל העין / לשאוב מים בששון" (שיר תודה, מאת זרובבל גלעד)

צירופים

עין גדי