ערבי
עַרְבִי (גם: עֲרָבִי)
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערבי |
| הגייה* | arvi, aravi |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ב |
| דרך תצורה | ערב + ־ִי |
| נטיות | נ׳ עַרְבִיָּה או עֲרָבִית ר׳ עַרְבִים או עֲרָבִים נ"ר עַרְבִיּוֹת |
- אחד מתושבי חצי האי ערב, או המדינות שכבשו במאה השביעית והשמינית לסה"נ.
- ”לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דּוֹר וָדוֹר; וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי, וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם.“ (ישעיהו יג, פסוק כ)
- ”שְׂאִי-עֵינַיִךְ עַל-שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שֻׁכַּבְתְּ עַל-דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ“ (ירמיהו ג, פסוק ב)
- ”וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ...“ (נחמיה ב, פסוק יט)
- ”וַיָּעַר יהוה עַל־יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל־יַד כּוּשִׁים.“ (דברי הימים ב׳ כא, פסוק טז)
- השייך לערבים (1), לתרבותם וללשונם.
- ”עֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם, אָהֳלֵי הָעֲרְבִיִּים, וְהַסֻּכּוֹת, וְהַצְּרִיפִין, וְהַבֻּרְגָּנִין, וְהָאַלְקְטָיוֹת, וּבֵית שַׁעַר, וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר, וְהַמֶּרְחָץ, וּמְקוֹם הַחִצִּים, וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה י)
- הכתב הערבי נהוג במדינות רבות ברחבי העולם.
גיזרון
עריכה- מהמילה ערבה, הנרדפת למדבר. גזירה דומה יש גם למילה בדואי, ור' שם[דרוש מקור].
- במקורות החיצוניים הערבים מופיעים כבני-ברית של חזקיהו מלך יהודה, שנעזר בכוחותיהם ללא הועיל כנגד האשורים: ואשר לחזקיהו תפארת מלכותי המאיימת ניצחה אותו והערבים ושכירי חרבו, שהוא הביא כדי לחזק את ירושלים, עיר מלכותו, נטשו אותו / מתוך:מנסרת סנחריב
- מן ארץ עֲרָב ערביא משם מוצאם.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ערבי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבים |