כֶּבֶשׂעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבש
הגייה* keves
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־שׂ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּבָשִׂים; כֶּבֶשׂ־, ר׳ כִּבְשֵׂי־
 
כבשים במרעה
  1. לשון המקרא סוג של יונק מעלה גרה השייך לתת־משפחת היעלים.
    • ”שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ.“ (שמות יב, פסוק ה)
    • ”כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל עַתָּה יִרְעֵם יְהוָה כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב.“ (הושע ד, פסוק טז)
    • ”אִם-לֹא בֵרֲכוּנִי חֲלָצָיו; וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.“ (איוב לא, פסוק כ)
    • טיילנו במדבר פארן,וראינו באופק נוקד עם עדר כבשיו.

גיזרוןעריכה

  • מקביל לאכדית kabsu, ערבית ‫كَبْش‬ (כַּבְּשׁ) באותו משמע.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כבש
  טקסונומיה בוויקימינים: Ovis
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבשים
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Ovis

כָּבַשׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כבש
שורש וגזרה כ־ב־שׁגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. גבר בכוחו על־ ניצח, השתלט.
    • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ“ (בראשית א, פסוק כח)
    • גדוד החיילים כבש את הכפר.
  2. השיג לעצמו, לקח לעצמו, מעמד, מקום, אשה.
    • ”וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי-כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת-הָעֲבָדִים וְאֶת-הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים וַיִּכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.“ (ירמיהו לד, פסוק יא)
  3. דרך בכח, הדק את תשתית הדרך, עשה דרך.
  4. העביר מאכלים, ירקות, פרות, בשר, בתהליך שישמר אותם לאורך זמן.
    • ”וֶרֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן יָשָׁן, יְלַקֵּט אֶת הַוֶּרֶד; וְיָשָׁן בְּחָדָשׁ, חַיָּב בַּבִּעוּר; חָרוּבִים חֲדָשִׁים שֶׁכְּבָשָׁן בְּיַיִן יָשָׁן, וִישָׁנִים בְּחָדָשׁ, חַיָּבִין בַּבִּעוּר.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ז, משנה ז)
  5. הסתיר, החביא.

גיזרוןעריכה

  • מקראי. במשמע המקורי, 'רמס, דחס', כמו אכדית כַּבַּשֻׁ kabāšu ומשמע 3 'סלל, עשה דרך' (משם כביש 'מסלול', חידוש מהמשמע המקורי של השורש, שמקביל לאכדית כִּיבּשֻׁ kibsu 'כביש'), ובהרחבת המשמע (שגם קיימת באכדית) גם משמע 1 'גבר בכוח, השלתלט'[1]. המשמע הקמורי 'רמס, דחס' הוא מקור השורש הקרוב כבס 'רחץ, כיבס (בגדים)', מתהליך הכביסה על ידי דחיסה וסחיטה של הבגדים[1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. 1.0 1.1 "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 155. ISBN: 978-1602801141.


השורש כבשׁ

השורש כ-ב-שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לחץ דחיקה סגירה שלטון
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

כ-ב-שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבַשׁ כּוֹבֵשׁ

(ב׳ פעוּל: כָּבוּשׁ)

יִכְבֹּשׁ כְּבֹשׁ לִכְבֹּשׁ
נִפְעַל נִכְבַּשׁ נִכְבָּשׁ יִכָּבֵשׁ הִכָּבֵשׁ לְהִכָּבֵשׁ
הִפְעִיל הִכְבִּישׁ מַכְבִּישׁ יַכְבִּישׁ הַכְבֵּשׁ לְהַכְבִּישׁ
הֻפְעַל הֻכְבַּשׁ מֻכְבָּשׁ יֻכְבַּשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּשׁ מְכַבֵּשׁ יְכַבֵּשׁ כַּבֵּשׁ לְכַבֵּשׁ
פֻּעַל כֻּבַּשׁ מְכֻבָּשׁ יְכֻבַּשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּשׁ מִתְכַּבֵּשׁ יִתְכַּבֵּשׁ הִתְכַּבֵּשׁ לְהִתְכַּבֵּשׁ

כֶּבֶשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבש
הגייה* kevesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּבָשִׁים
 
כבש של כלי שיט קטן
 
כבש של מטוס
  1. לשון המקרא הדום, מדרגה לעלות בה.
    • ”וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת.“ (דברי הימים ב׳ ט, פסוק יח)
  2. לשון חז"ל מדרך משופע לעלות ולרדת בו; לוח עץ עבה או גרם מדרגות מיטלטל לעלות ולרדת בו אל ספינה או אל מטוס.
    • ”מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה, וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים.“ (משנה, מסכת שבתפרק טז, משנה ח)
    • ”תנן התם: כבש היה לדרומה של מזבח, אורך שלשים ושתים על רוחב שש עשרה.“ (בבלי, מסכת זבחיםדף סב, עמוד ב))
    • אסכלה – כֶּבֶשׁ של הספינה שעולין בו ולשון יון הוא וכן פירש רבנו חננאל ורב האי. (רשב"ם על בבא בתרא עג א)
    • הנשיא ורעייתו ניצבו על כבש המטוס ונופפו לשלום למארחיהם.

גיזרוןעריכה

  • מילה יחידאית בתנ"ך.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשס"ג), 2003.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבשי אניות ומטוסים