כבש
כֶּבֶשׂ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כבש |
הגייה* | keves |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ב־שׂ |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | נ׳ כִּבְשָׂה, כִּבְשַׂת־; ר׳ כְּבָשִׂים, כִּבְשֵׂי־ |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון המקרא סוג של יונק מעלה גרה השייך לתת־משפחת היעלים.
- ”שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ.“ (שמות יב, פסוק ה)
- ”כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל עַתָּה יִרְעֵם יְהוָה כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב.“ (הושע ד, פסוק טז)
- ”אִם-לֹא בֵרֲכוּנִי חֲלָצָיו; וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.“ (איוב לא, פסוק כ)
- טיילנו במדבר פארן,וראינו באופק נוקד עם עדר כבשיו.
גיזרון
עריכה- מקביל לאכדית kabsu, ערבית كَبْش (כַּבְּשׁ) באותו משמע.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כבש |
טקסונומיה בוויקימינים: Ovis |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבשים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Ovis |
כָּבַשׁ
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | כבש |
שורש וגזרה | כ־ב־שׁ, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- גבר בכוחו על־ ניצח, השתלט.
- השיג לעצמו, לקח לעצמו, מעמד, מקום, אשה.
- דרך בכח, הדק את תשתית הדרך, עשה דרך.
- העביר מאכלים, ירקות, פרות, בשר, בתהליך שישמר אותם לאורך זמן.
- ”וֶרֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן יָשָׁן, יְלַקֵּט אֶת הַוֶּרֶד; וְיָשָׁן בְּחָדָשׁ, חַיָּב בַּבִּעוּר; חָרוּבִים חֲדָשִׁים שֶׁכְּבָשָׁן בְּיַיִן יָשָׁן, וִישָׁנִים בְּחָדָשׁ, חַיָּבִין בַּבִּעוּר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ז)
- הסתיר, החביא.
- ”יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם.“ (מיכה ז, פסוק יט)
- הצעיר האדים מבושה וכבש את פניו בקרקע.
גיזרון
עריכה- מקראי. במשמע המקורי, 'רמס, דחס', כמו אכדית כַּבַּשֻׁ kabāšu ומשמע 3 'סלל, עשה דרך' (משם כביש 'מסלול', חידוש מהמשמע המקורי של השורש, שמקביל לאכדית כִּיבּשֻׁ kibsu 'כביש'), ובהרחבת המשמע (שגם קיימת באכדית) גם משמע 1 'גבר בכוח, השתלט'[1]. המשמע הקמורי 'רמס, דחס' הוא מקור השורש הקרוב כבס 'רחץ, כיבס (בגדים)', מתהליך הכביסה על ידי דחיסה וסחיטה של הבגדים[1].
- (1) קרוב לערבית: كَبَسَ (כַּבַּסַ) - ללחוץ, לכבוש, להפעיל לחץ.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אוקראינית: завойовувати, скоряти, захоплювати (1,2,3,4)
- אנגלית: conquer(1,2,3)
- אנגלית: pickle(4)
- אנגלית: hide (5)
- אספרנטו: konkeri(1,2,3,4)
- ספרדית: conquistar(1,2,3,4)
- ערבית: إحتل(1,2,3,4)
- רוסית: завоевыватьת, покорять, захватывать(1,2,3,4)
סימוכין
עריכה
השורש כבשׁ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כֶּבֶשׁ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כבש |
הגייה* | kevesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ב־שׁ |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ כְּבָשִׁים |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון המקרא הדום, מדרגה לעלות בה.
- ”וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת.“ (דברי הימים ב׳ ט, פסוק יח)
- לשון חז"ל מדרך משופע לעלות ולרדת בו; לוח עץ עבה או גרם מדרגות מיטלטל לעלות ולרדת בו אל ספינה או אל מטוס.
- ”מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה, וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טז, משנה ח)
- ”תנן התם: כבש היה לדרומה של מזבח, אורך שלשים ושתים על רוחב שש עשרה.“ (בבלי, מסכת זבחים – דף סב, עמוד ב))
- הנשיא ורעייתו ניצבו על כבש המטוס ונופפו לשלום למארחיהם.
גיזרון
עריכה- מילה יחידאית בתנ"ך.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשס"ג), 2003.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבשי אניות ומטוסים |