Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בדִּבֵּר, הוציא מילים. לערך העוסק בהגביה; ראו האמיר, אמיר, אמר ב.

אָמַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אמר
שורש וגזרה א־מ־ר א, גזרת נפ"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הֶעֱבִיר מֵידָע, הוֹרָאָה, כַּוָּנָה אוֹ רֶגֶשׁ בְּעֶזְרַת מִלִּים.
    • ”וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן.“ (בראשית ג, פסוק ג)
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ.“ (בראשית כא, פסוק יב)
    • ”כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה“ (בראשית לז, פסוק יז)
  2. הרחבה של (1) תִּכְנֵן, הָגָה בְּרֹאשׁוֹ, מַחְשבוֹת הָיוּ לוֹ בַּאֲשֶׁר-.
    • ”מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ד)
    • ”וְיִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד.“ (שמואל ב׳ כא, פסוק טז)
    • וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית“ (תהלים קו, פסוק כג)
  3. לשון המקרא גָּמַר אֹמֶר, הִגִּיעַ לְהַחְלָטָה.
    • ”וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר (שמות יח, פסוק כד)
  4. לשון המקרא נָתַן כִּנּוּי לְ-, קָרָא בְּשֵׁם.
  5. לשון המקרא עָלַז וְצָהַל, פָּרַץ בְּקוֹל שָׂשׂוֹן.
    • ”...עַל-חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל, יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר“ (ישעיהו מד, פסוק טז)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: say‏‏‏‏‏ (1), think‏, intend‏‏‏‏‏ (2)
  • ערבית: قال‏‏‏‏

ראו גםעריכה

השורש אמר א

השורש א־מ־ר א הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעליםעריכה

א־מ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַר אוֹמֵר

(ב׳ פעוּל: אָמוּר)

יֹאמַר אֱמֹר לֵאמֹר או לוֹמַר
נִפְעַל נֶאֱמַר נֶאֱמָר יֵאָמֵר הֵאָמֵר להֵאָמֵר
הִפְעִיל הֶאֱמִיר מַאֲמִיר יַאֲמִיר הַאֲמֵר לְהַאֲמִיר
הֻפְעַל הָאֳמַר מָאֳמָר יָאֳמַר -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּר מִתְאַמֵּר יִתְאַמֵּר הִתְאַמֵּר לְהִתְאַמֵּר

הערותעריכה

  • הצורה "לֵאמֹר" שכיחה בעיקר במקרא ואינה משומשת לרוב בעברית החדשה, למשל; ”וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר (בראשית כ"ג, פסוק ח'). הצורה "לוֹמַר" היא צורה חריגה (שכן פה"פ א' נשמטת) אשר נוצרה בלשון חכמים והיא המשומשת כיום בקרב דוברי העברית, למשל; " מקום שנהגו לומר ברכת אבלים" (תוספתא, זרעים, ברכות, ג'). אף-על-פי-כן, אין לפסול אף אחת מן הצורות.
    • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

אֹמֶר (גם: אֵמֶר)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אומר
הגייה* omer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות לפי "אֵמֶר": ר׳ אֲמָרִים, ס"ר אִמְרֵי־
  1. דברים, מסר המבוטא במילים.
    • ”בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר.“ (משלי א, פסוק כא)
    • ”נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל“ (במדבר כד, פסוק ד)
    • ”הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.“ (דברים לב, פסוק א)
    • ”יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר (תהלים יט, פסוק ג)
    • הוא קם בשתיקה, וכך, ללא אומר' ודברים עזב את הבית.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

אִמָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* imar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר
דרך תצורה משקל קִטָּל
נטיות ר׳ אִמָּרין
  1. [ארמית] כבש.
    • ”וְהַקְרִבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה תּוֹרִין מְאָה דִּכְרִין מָאתַיִן אִמְּרִין אַרְבַּע מְאָה וּצְפִירֵי עִזִּין...“ (עזרא ו, פסוק יז)
    • ”אמרו ליה – גלילאה שוטה; חמר למירכב, או חמר למישתי, עמר למילבש, או אימר לאיתכסאה?“ (בבלי, מסכת עירוביןדף נג, עמוד ב)
    • ”הָאֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (שמואל א׳ טו, פסוק כג) וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר, רָאָה בַּכָּבֵד; אָמַר רַבִּי כְּהָדֵין עֲרָבָאָה דַּהֲוָה נָכֵיס אִימְּרָא וְחָמֵי בְּכַבְדָּא.“ (איכה רבה, פרשה פתיחתא, סימן כג)

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת לשפות שמיות נוספות, למשל אכדית: emmeru