מִלֵּל

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאמילל
שורש וגזרהמ־ל־ל
בנייןפִּעֵל
  1. דיבר. העביר מסר במילים.
    • ”וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו.“ (בראשית כא, פסוק ז)
    • ”מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה; יַשְׁמִיעַ כָּל-תְּהִלָּתוֹ?“ (תהלים קו, פסוק ב)
    • ”עַד-אָן תְּמַלֶּל-אֵלֶּה; וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי-פִיךָ?“ (איוב ח, פסוק ב)
    • ”יֹשֶׁר-לִבִּי אֲמָרָי; וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ.“ (איוב לג, פסוק ג)

גיזרון

עריכה
  • השורש נפוץ בארמית.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: tell‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

מֶלֶל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמלל
הגייה*melel
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשמ־ל־ל
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ אין.
  1. עברית חדשה
    • בתכניות הרדיו שלו יש יותר מידי מלל מיותר, עדיף שישמיע שירים.


מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

מָלַל

עריכה

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: אולי הפועל שונה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.


ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאמולל
שורש וגזרהמ־ו־ל
בנייןפִּעֵל
  1. נכרת ופסק ממקור חיותו.
    • ”בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ“ (תהלים צ, פסוק ו)
  2. גלגל ושפשף דבר בין אצבעותיו (ושבר או רסק קלות קליפה של פרי).

גיזרון

עריכה
  • 1. המובאה הנ"ל משמעותה כמו יתמולל ואולי צורת העבר נמלל.
  • קרוב אל מָל.
  • משמעות 2. ישנה במקרא ”קֹרֵץ בְּעֵינָיו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו“ (משלי ו, פסוק יג) יש מפרשים שמשפשף רגליו זו בזו. אך לדעת האבן עזרא המשמעות כמו מִלֵּל שמבטא ברמיזה ברגליו במקום דיבור במילים.
  • משמעות 2. בהקשר של קטניות ודגנים יתכן שאינו שם לפעולה אלא נגזר משם המלילות -דגנים יבשים שקליפתם נפרכת- שישנו במקרא.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

מְלָל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמלל
הגייה*mlal
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשמ־ל־ל
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ מְלָלִים ?
  1. לשון חז"ל שארית חוטי האריגה הבולטים מקצה הבֶּגֶד.

גיזרון

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. רבינו שמשון: "ובערוך פי' מה שמשייר האורג בראש הבגד שיעור שתי אצבעות והוא ענף של בגד וכיון ששתי לבדו הוא ואין בו ערב אין מצטרף לאריג ושמו מלל ובלשון רבנן שמו כרכשתא והיא כרוספדא בלשון יון ונראה דרוצה לפרש דהיינו דתפישי בכרכשתא דבריש בבא מציעא (דף ז.) ודבר תימה לפי' זה לרבנן..." מסכת כלים פרק כח משנה ז'