אָמִיר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה* amir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲמִירִים; אֲמִיר־, ר׳ אֲמִירֵי־
 
תורן של אוניית מפרשים: 1) תורן תחתי, 5) תורן עילי, 13) תורן עלעילי, 14) תורן עליון, 15) אמיר התורן העליון
  1. לשון המקרא הענפים העליונים בעץ, החלק הגבוה של הצמח.
    • ”וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר...“ (ישעיהו יז, פסוק ו)
    • הילד טיפס עד שהגיע אל אמיר העץ.
  2. (ימאות) בהשאלה מן (1): חלקו הגבוה ביותר של תורן, בין כפתור ראש התורן למקום חיבור החבלים הגבוהים ביותר המחזקים אותו.
    • "ורק לאחר שאמירי התרנים המרקיעים שלה מתערבבים במגדלי הנמל נואשת היא כליל מן התקווה ללכוד עוד לוויתן אחד." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)[1]
  3. שם פרטי לזכר.
    • "טיול כמו שהיה לנו אתמול / לא היה לאף אחד בכלל; / ואם לא תאמין, אתה יכול לשאול / אותי, או את אמיר, או את מיכל." (הטיול, מאת לאה נאור)

גיזרון עריכה

 1. מהשורש המקראי א־מ־ר ב בהוראת גדולה, ראו בגיזרון במילה האמיר.
 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

פרשנים מפרשים עריכה

  • ריב"כ (דברים כו,יז): "ויקרא הסעיף הדק העליון שבראש האילן אמיר, כי הוא תאר מן ויאמר, כי נמצא לסעיפים קול, כאמרו: את קול צעדה בראשי הבכאים (שמואל ב ה, כד), כי להתנועעו תמיד ברוח קימעא הוא תמיד מוציא קול, וגם כלל האילן נקרא שיח לסבה זה כאלו הוא שח ומדבר תמיד."[2]

צירופים עריכה

  • אמיר התורן העליון (royal pole, pole)
  • אמיר התורן המרקיע (skysail pole, pole)

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   צמרת העץ
   חלקו העליון של תורן
   שם פרטי
  • אנגלית: Amir‏‏‏‏
  • ערבית: أمير‏‏‏‏

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. במקור: "אמירי המפרשים־המרקיעים". "אמיר" הוא חלק התורן ולא חלק המפרש.
  2. ובאופן דומה כתב גם שם בשמואל.

אֵמִיר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה* emir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר א
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ אֵמִירִים; נ׳ אֵמִירָה, נ"ר אֵמִירוֹת
  1. שליט, נסיך, ובמיוחד במדינה ערבית.
    • "אזרחים פצחו נא בשיר / כי אמת וצדק משפטו של האמיר" (בבוכרה היפה, מאת חיים חפר)
    • האמיר הוא אחד האנשים העשירים במדינתו.

גיזרון עריכה

  1. מערבית: ‫أَمير‬ (אַמִיר) 'נסיך', מהשורש המקביל לעברית אָמַר: ערבית ‫أَمَرَ‬ (אַמַרַ) 'פקד, ציווה' כי המפקד הוא זה שאומר את הפקודות. משם גם ‫آمِر‬ (אַמִר) 'מפקד'.[1]

פרשנים מפרשים עריכה

לדעת הרמב"ן (דברים כא,יד) השורש נמצא במקרא בפועל האמיר - רומם ( ”אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם“ (דברים כו, פסוק יז)).

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

סימוכין עריכה