אָמִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה* amir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲמִירִים; אֲמִיר־, ר׳ אֲמִירֵי־
  1. הענפים העליונים בעץ, החלק הגבוה של הצמח.
    • ”וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר...“ (ישעיהו יז, פסוק ו)
    • הילד טיפס עד שהגיע אל אמיר העץ.
  2. (ימאות) בהשאלה (1): מוט בחלקו העליון של תורן, בין הכפתור למקום חיבור החבלים המייצבים אותו.
  3. שם פרטי לזכר.

גיזרוןעריכה

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   צמרת העץ
   מוט בראש תורן
   שם פרטי
  • אנגלית: Amir‏‏‏‏
  • ערבית: أمير‏‏‏‏

ראו גםעריכה

אֵמִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה* emir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֵמִירִים; נ׳ אֵמִירָה, נ"ר אֵמִירוֹת
  1. שליט, נסיך, ובמיוחד במדינה ערבית.
    • "אזרחים פצחו נא בשיר / כי אמת וצדק משפטו של האמיר" (בבוכרה היפה, מאת חיים חפר)
    • האמיר הוא אחד האנשים העשירים במדינתו.

גיזרוןעריכה

  1. מערבית: ‫أَمير‬ (אַמִיר) 'נסיך', מהשורש המקביל לעברית אָמַר: ערבית ‫أَمَرَ‬ (אַמַרַ) 'פקד, ציווה' כי המפקד הוא זה שאומר את הפקודות. משם גם ‫آمِر‬ (אַמִר) 'מפקד'.[1]

פרשנים מפרשיםעריכה

לדעת הרמב"ן השורש נמצא במקרא בפועל האמיר -רומם ”אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם“ (דברים כו, פסוק יז)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה