אָמִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה* amir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ר ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲמִירִים; אֲמִיר־, ר׳ אֲמִירֵי־
 
תורן של אוניית מפרשים: 1) תורן תחתי, 5) תורן עילי, 13) תורן עלעילי, 14) תורן עליון, 15) אמיר התורן העליון
  1. הענפים העליונים בעץ, החלק הגבוה של הצמח.
    • ”וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר...“ (ישעיהו יז, פסוק ו)
    • הילד טיפס עד שהגיע אל אמיר העץ.
  2. (ימאות) בהשאלה (1): חלקו הגבוה ביותר של תורן, בין כפתור ראש התורן למקום חיבור החבלים הגבוהים ביותר המחזקים אותו.
    • "ורק לאחר שאמירי התרנים המרקיעים שלה מתערבבים במגדלי הנמל נואשת היא כליל מן התקווה ללכוד עוד לוויתן אחד." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)[1]
  3. שם פרטי לזכר.

גיזרוןעריכה

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

  • אמיר התורן העליון (royal pole, pole)
  • אמיר התורן המרקיע (skysail pole, pole)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   צמרת העץ
   חלקו העליון של תורן
   שם פרטי
  • אנגלית: Amir‏‏‏‏
  • ערבית: أمير‏‏‏‏

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. במקור: "אמירי המפרשים־המרקיעים". "אמיר" הוא חלק התורן ולא חלק המפרש.

אֵמִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמיר
הגייה* emir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֵמִירִים; נ׳ אֵמִירָה, נ"ר אֵמִירוֹת
  1. שליט, נסיך, ובמיוחד במדינה ערבית.
    • "אזרחים פצחו נא בשיר / כי אמת וצדק משפטו של האמיר" (בבוכרה היפה, מאת חיים חפר)
    • האמיר הוא אחד האנשים העשירים במדינתו.

גיזרוןעריכה

  1. מערבית: ‫أَمير‬ (אַמִיר) 'נסיך', מהשורש המקביל לעברית אָמַר: ערבית ‫أَمَرَ‬ (אַמַרַ) 'פקד, ציווה' כי המפקד הוא זה שאומר את הפקודות. משם גם ‫آمِر‬ (אַמִר) 'מפקד'.[1]

פרשנים מפרשיםעריכה

לדעת הרמב"ן השורש נמצא במקרא בפועל האמיר - רומם ( ”אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם“ (דברים כו, פסוק יז)).[דרוש מקור]

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

סימוכיןעריכה