אמיר
אָמִירעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמיר |
| הגייה* | amir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־מ־ר ב |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ אֲמִירִים; אֲמִיר־, ר׳ אֲמִירֵי־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- הענפים העליונים בעץ, החלק הגבוה של הצמח.
- (ימאות) בהשאלה (1): מוט בחלקו העליון של תורן, בין הכפתור למקום חיבור החבלים המייצבים אותו.
- שם פרטי לזכר.
גיזרוןעריכה
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
מילים נרדפותעריכה
- צמרת (1)
תרגוםעריכה
צמרת העץ
|
מוט בראש תורן
|
ראו גםעריכה
אֵמִירעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמיר |
| הגייה* | emir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֵמִירִים; נ׳ אֵמִירָה, נ"ר אֵמִירוֹת |
- שליט, נסיך, ובמיוחד במדינה ערבית.
- "אזרחים פצחו נא בשיר / כי אמת וצדק משפטו של האמיר" (בבוכרה היפה, מאת חיים חפר)
- האמיר הוא אחד האנשים העשירים במדינתו.
גיזרוןעריכה
- מערבית: أَمير (אַמִיר) 'נסיך', מהשורש המקביל לעברית אָמַר: ערבית أَمَرَ (אַמַרַ) 'פקד, ציווה' כי המפקד הוא זה שאומר את הפקודות. משם גם آمِر (אַמִר) 'מפקד'.[1]
פרשנים מפרשיםעריכה
לדעת הרמב"ן השורש נמצא במקרא בפועל האמיר -רומם ”אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם“ (דברים כו, פסוק יז)