הגיד
הִגִּיד
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הגיד |
| שורש וגזרה | נ־ג־ד ב, גזרת חפ"נ |
| בניין | הִפְעִיל |
- הוֹצִיא מִלִּים מִפִּיו לְשֵׁם הַבָּעָה מְסֻיֶּמֶת.
- ”וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ“ (בראשית ג, פסוק יא)
- ”וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ“ (מלכים א׳ י, פסוק ג)
- ”וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ“ (אסתר ו, פסוק ב)
- ”לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת“ (תהילים צב, פסוק ג)
- ”יחידי להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שבחותם אחד ברא את כל העולם כולו...“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ח, הלכה )
- ”מִי אַתֶּם שָׁמָּה? הַגִּידוּ, הַצְּלָלִים!/ הַזְאֵבֵי עֶרֶב אִם לַהֲקַת שׁוּעָלִים?“ (בְּלֶב-יָם, מאת שמואל לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- "אבל לבו מגיד לו שאור זה שיוצא מן החלון הצפוני אור של בלומה" (מתוך: "סיפור פשוט", ש"י עגנון)
- "אינני יכולה להגיד אם נשים טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות" (גולדה מאיר)
גזרון
עריכה- מהשורש נ־ג־ד ב שבמקור זהה לנ־ג־ד א בעניין 'נֶגֶד, בפני': בניין הפעיל הגיד 'הציב (עניין, מידע) נֶגֶד מישהו, הציג בפני מישהו'[1] כלומר 'הודיע, מסר מידע, סיפר'.[2]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: tell
ראו גם
עריכה
| השורש נגד ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|