יובל
יוּבַל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובל |
| הגייה* | yuval |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר׳ יוּבַלֵּי־ |
- נחל או נהר הנשפך לנחל או נהר אחרים.
- ”בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו“ (ירמיהו יז, פסוקים ז–ח)
- ”במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם יובל מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד“ (שירת הזמיר, מאת בוקי בן יגלי, בפרויקט בן יהודה)
- נחל מירון הוא יובל של נחל עמוד.
- שם פרטי לזכר.
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: tributary
מידע נוסף
עריכה- המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- יוּבַל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בנובמבר 2018
| השורש יבל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יוֹבֵל א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובל |
| הגייה* | yovel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־ל, גזרת נפ"יו |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ |
- לשון המקרא איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים.
- ”כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר ביהשוע, במשוך בקרן היובל“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף כו, עמוד א)
- לשון המקרא כלי נשיפה שהוכן מקרן איל.
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- ספרדית: chivo (1), cornucopia (2)
- אנגלית: ram (1)
- ערבית: كبش (1)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
יוֹבֵל ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובל |
| הגייה* | yovel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־ל, גזרת נפ"יו |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־ |
- [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.
- תקופה של חמישים שנה.
- ”עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, יובל אחרי יובל עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות“ (שלוש מתנות, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם יובל־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא“ (נגד הזרם, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
- [עממי] בהשאלה מן (2): תקופת־זמן ארוכה
- פוגשים אותו אולי פעם ביובל.
- לא שתיתי יין כבר יובלות.
- בהשאלה מן (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').
- ”יובלים רבים היו לעם היובלים: יובל שנת החמשים, יובל שנת הארבעים, יובל שנת העשרים וחמש וגם יובל שנת החמש“ (עם היובלים, מאת בוקי בן יגלי, בפרויקט בן יהודה)
- ”לפני שנים אחדות, כשחגגה את יובל שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב...“ (אליזה אורז'שקובה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”בעין־חרוד חגגו את יובל־העשור ליסוד הישוב. יותר מאלף איש מכל חלקי הארץ נתכנסו שם, בחדר־האוכל בקומי“ (יומן ירושלים, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שנת היובל |
 טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו |