פתיחת התפריט הראשי

יוּבַלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yuval
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־ל
דרך תצורה
נטיות ר׳ יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר׳ יוּבַלֵּי־
  1. נחל או נהר הנשפך לנחל או נהר אחרים.
    • ”בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו“ (ירמיהו יז, פסוקים זח)
    • ”במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם יובל מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד“ (שירת הזמיר, מאת בוקי בן־יגלי, בפרויקט בן יהודה)
    • נחל מירון הוא יובל של נחל עמוד.
  2. שם פרטי לזכר.
    • ”וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב“ (בראשית ד, פסוק כא)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השווה ערבית: وَابِل (וָאבִּל) – "גשם כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים אובל ויבל.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • יוּבַל באתר האקדמיה ללשון העברית, נובמבר 2018


השורש יבל

השורש י־ב־ל הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־ב־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הוֹבִיל מוֹבִיל יוֹבִיל הוֹבֵל לְהוֹבִיל
הֻפְעַל הוּבַל מוּבָל יוּבַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִבֵּל מְיַבֵּל יְיַבֵּל יַבֵּל לְיַבֵּל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

יוֹבֵל אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־לגזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־
 
יובל (1) לצד טלאיו
 
יובל (2)
  1. לשון המקרא איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. לשון המקרא שופר שהוכן מקרן איל.
    • ”...בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.“ (שמות יט, פסוק יג)
    • ”וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת־אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה.“ (יהושע ו, פסוק ו)

גיזרוןעריכה

  • מן: מוביל - האיל ההולך בראש העדר.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: ram‏‏‏‏ (1)
  • ערבית: كبش‏‏‏‏ (1)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כבש
  ערך בוויקיפדיה: שופר
  טקסונומיה בוויקימינים: כבש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופר

יוֹבֵל בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־לגזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־
  1. [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.
    • ”וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ“ (ויקרא כה, פסוק י)
  2. תקופה של חמישים שנה.
  3. בהשאלה (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').

גיזרוןעריכה

  • (עממי) מן יובל א (איל), על שם השופר שבתקיעתו מכריזים על פתיחתה של שנת היובל בצאת יום הכיפורים של השנה ה-50.[1]
  • (עממי) מן שילוח, על שם מצוות שילוח העבדים לחופשי.[2]
  • קיים דמיון בין המילה העברית למילה מלטינית: iūbilō – אצהל, ארון. דמיון זה שימש את הירונימוס בתרגום התנ"ך ללטינית.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שנת היובל
  טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו

סימוכיןעריכה

  1.   רש"י על ויקרא כה י.
  2.   אבן עזרא על ויקרא כה י