יובל
יוּבַלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובל |
| הגייה* | yuval |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר׳ יוּבַלֵּי־ |
- נחל או נהר הנשפך לנחל או נהר אחרים.
- ”בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו“ (ירמיהו יז, פסוקים ז – ח)
- ”במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם יובל מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד“ (שירת הזמיר, מאת בוקי בן־יגלי, בפרויקט בן יהודה)
- נחל מירון הוא יובל של נחל עמוד.
- שם פרטי לזכר.
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השווה ערבית: وَابِل (וָאבִּל) – "גשם כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים אובל ויבל. [דרוש מקור]
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: tributary
מידע נוסףעריכה
- המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- יוּבַל באתר האקדמיה ללשון העברית, נובמבר 2018
| השורש יבל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יוֹבֵל אעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובל |
| הגייה* | yovel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־ל, גזרת נפ"יו |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ |
- לשון המקרא איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- לשון המקרא שופר שהוכן מקרן איל.
גיזרוןעריכה
- מן: מוביל - האיל ההולך בראש העדר.
- נגזר משמו של יבל אח של יובל ותובל שהתמחה ברעיית עדרים, ככתוב - ”וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה“ (בראשית ד, פסוק כא).[דרוש מקור]
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: כבש |
| ערך בוויקיפדיה: שופר |
 טקסונומיה בוויקימינים: כבש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבש |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופר |
יוֹבֵל בעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יובל |
| הגייה* | yovel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ב־ל, גזרת נפ"יו |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־ |
- [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.
- תקופה של חמישים שנה.
- ”עתים נשתנו, זמנים נתחלפו, יובל אחרי יובל עבר; ערים נחרשו והיו לשׂדות; נכרתו יערות ונבנו מושבות“ (שלוש מתנות, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”בקנה־המדה ההיסטורי של הזמן אין תקופת מאה שנה ויותר נחשבה לארוכה מאד, אבל בקנה־מדה של זמן חיי האדם הקצר גם יובל־שנים אחד הוא זמן ארוך מנשוא“ (נגד הזרם, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').
- ”יובלים רבים היו לעם היובלים: יובל שנת החמשים, יובל שנת הארבעים, יובל שנת העשרים וחמש וגם יובל שנת החמש“ (עם היובלים, מאת בוקי בן־יגלי, בפרויקט בן יהודה)
- ”לפני שנים אחדות, כשחגגה את יובל שנת הארבעים שלה למיום שהחלה לכתוב...“ (אליזה אורז'שקובה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”בעין־חרוד חגגו את יובל־העשור ליסוד הישוב. יותר מאלף איש מכל חלקי הארץ נתכנסו שם, בחדר־האוכל בקומי“ (יומן ירושלים, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
- (עממי) מן יובל א (איל), על שם השופר שבתקיעתו מכריזים על פתיחתה של שנת היובל בצאת יום הכיפורים של השנה ה-50.[1]
- (עממי) מן שילוח, על שם מצוות שילוח העבדים לחופשי.[2]
- קיים דמיון בין המילה העברית למילה מלטינית: iūbilō – אצהל, ארון. דמיון זה שימש את הירונימוס בתרגום התנ"ך ללטינית.
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: jubilee
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
| ערך בוויקיפדיה: שנת היובל |
 טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו |