נהר

נָהָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נהר
הגייה^*	nahar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ה־ר א
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ נְהָרוֹת גם נְהָרִים; נְהַר־, ר׳ נַהֲרוֹת־ או נַהֲרֵי־

לשון המקרא אפיק טבעי המזרים מים מתוקים ממקור יבשתי כמו מעיינות ושלגים אל אגם או אל ים.
- ”...לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת.“ (בראשית טו, פסוק יח)
- ”הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק, מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל; הֲלֹא־אֶרְחַץ בָּהֶם, וְטָהָרְתִּי...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק יב)
- ”מִצְרַיִם כַּיְאֹר יַעֲלֶה, וְכַנְּהָרוֹת יִתְגֹּעֲשׁוּ מָיִם; וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֲכַסֶּה־אֶרֶץ, אֹבִידָה עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ.“ (ירמיהו מו, פסוק ח)
- ”וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים, וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי; כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ, עָלַי עָבָרוּ.“ (יונה ב, פסוק ד)
- ”מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ...“ (שיר השירים ח, פסוק ז)

מקראי, מקביל באותו משמע לארמית נְהַר^[1], אכדית 𒈾𒀀𒊒 (nāru), אוגריתית 𐎐𐎅𐎗 (נהר)^[2], סורית ܢܰܗܪܳܐ (נהרא), ערבית ‫نَهْر‬ (נַהְר).

בכתובות המלכותיים המיוחסין לתגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיע כשם עצם - nāru הגייה:"נְאֲרוּ", בכתב חקוק ,"ÍD, ÍD-šu". כפועל באותה הגייה במשמעות-"מוסיקאי" בכתב חקוק - LÚ.NAR.MEŠ ^[3].

המילה מופיעה גם כשם למלכים של אויבי ישראל כנראה מדובר במשל. ”אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ“ (ישעיהו יח, פסוק ב)

↑ Gesenius.
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 618
↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-15 https://epub.ub.uni-muenchen.de/31837/7/Jamie_Novotny_The_Royal_Inscriptions_of_Tiglath-pileser_III_and_Shalmaneser_V.pdf

לשון המקרא נעשה מלא באור. התמלא בשמחה.
- ”אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ; כִּי־יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם, חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ.“ (ישעיהו ס, פסוק ה)
- ”הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ; וּפְנֵיהֶם אַל־יֶחְפָּרוּ.“ (תהלים לד, פסוק ו)
- פניו נהרו וזרחו מרוב אושר.

מהשורש נ-ו-ר שמשמעו 'אור, אש', השורש של מנורה, נֵר, אכדית נוּרֻ nūru 'אור', סורית ܢܽܘܪܳܐ (נורא) 'אש', ערבית نُور (נוּר) 'אור, נר', קשור לעברית מקראית נְהָרָה 'אור, זוהר'^[1], ארמית נְהוֹרא^[2].
קיימת תופעה של חילוף אותיות וּ↔ה בין עברית↔ארמית^[3], לכן שורש נוּר↔נהר, ראו גם מוּל↔מהל (משם מוהל), רוּץ↔רהט (משם שפה רהוטה 'שפה רצה').

לשון המקרא זרם, יאמר על רבים: נאסף והלך במהירות (רבים כאחד) אל מטרה נכספת.
- ”וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם־צִיּוֹן, וְנָהֲרוּ אֶל־טוּב יהוה [...]; וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה, וְלֹא־יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד.“ (ירמיהו לא, פסוק יא)
- ”וּפָקַדְתִּי עַל־בֵּל בְּבָבֶל, וְהֹצֵאתִי אֶת־בִּלְעוֹ מִפִּיו; וְלֹא־יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם, גַּם־חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה.“ (ירמיהו נא, פסוק מד)
- ראש הממשלה נתניהו, שביום הבחירות הזהיר מפני ה'ערבים הנוהרים לקלפיות' - ובצדק הזהיר [...], אותו נתניהו מזמין עכשיו לפגישה את אותו עודה שמפניו הזהיר.
  (חזקי ברוך, "ליברמן לנתניהו: בטל הפגישה עם איימן עודה". ‏ערוץ 7‏, 21/05/2015)

קיימת גם באכדית, בלשון מצרית קדומה והחל מן השושלת ה-18 של פרעוני מצרים בצורת - נהר nhr גם בהוראת משוטט, נע ונד ^[4].

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוהר
הגייה^*	nohar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ה־ר ב
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ נְהָרִים; נֹהַר־, ר׳ נָהֳרֵי־; כ׳ נָהֳרוֹ, נָהָרְךָ, נְהָרָיו, נְהָרֵיךָ

לשון ימי הביניים זוהר, אור קורן ומאיר.
- {להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

↑ Brown-Driver-Briggs, אבן שושן ערך נהרה.
↑ מילון יסטרוב.
↑ מאמר של האקדמיה ללשון העברית.
↑ nhr / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 421