זהר
יש להוסיף לדף זה את הערך: זָהַר.
זֹהַר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זוהר |
הגייה* | zohar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ז־ה־ר א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | נ"ר זָהָרֵי־ |
- הפצה של אור מתוך מקור אור או השתקפות שלו.
- ”וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה-אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה-זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה“ (יחזקאל ח, פסוק ב)
- ”וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד“ (דניאל יב, פסוק ג)
- ”וְאִם יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיָּבֹא בָאֵשׁ וְלֹא יֻזַּק בּוֹ, וְיַעֲמֹד מִבְּלִי מַאֲכָל וְלֹא יִרְעַב, וְיִהְיֶה לְפָנָיו זֹהַר שֶׁאֵין הָעַיִן יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְלֹא יֶחֱלֶה וְלֹא יֶחֱלַשׁ“ (ספר הכוזרי, מאמר ראשון, פסוק מא)
- מיודע הספר המרכזי של חוכמת הקבלה, אשר יצא לאור במאה ה־13.
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
- "שעות של תור בדואר / קשה לגמור פה תואר / והמצב בנוער / קשה לשיר כמו זוהר" (החיים שלנו תותים, מאת חנן בן ארי)
גיזרון
עריכה- (1:) * המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא. ארמית: זָהַר. מופיע גם בצורה הערבית : זַהַרַ (ز ه ر) בהוראת מבריק .בערבית, משורש זה נגזר שמו של כוכב וונוס בהגיית: אל-זׂהַרַה (الزُّهَرَة).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהשם פרטי
- אנגלית: Zohar
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: הזוהר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זהר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצמים זוהרים |
- זוהר, באתר האקדמיה ללשון העברית, 16 ביולי 2020