אור
אוֹר אעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אור |
| הגייה* | or |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל קוֹל |
| נטיות | ר׳ אוֹרִים 'או׳ אוֹרוֹת; אוֹר־, ר׳ אוֹרֵי־ |
- (פיזיקה) קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין אנושית.
- (פיזיקה) כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית.
- מקובל לחלק את ספקטרום האור לשלושה תחומים: תת אדום, האור הנראה ועל סגול.
- גלי רדיו הם סוג של אור.
- מאור, מקור אור.
- תבונה.
- אדם שהבין עניינים חשובים הקשורים במהות הקיום, אומרים עליו: ראה את האור / זכה להארה / הפך לנאור
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גזרוןעריכה
- אוגריתית כנראה 𐎀𐎗 (אַר)[1]; אכדית: urru, בוקר או יום.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
תרגומים
|
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: אור |
75 ביטויים עם המילה אור - כולל פירושים, יוחאי אורלן, אתר מילמילים
אוֹר בעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אור |
| שורש וגזרה | א־ו־ר, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הופיע אור (עיין לעיל).
- ”הַבֹּקֶר אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.“ (בראשית מד, פסוק ג)
- ”...וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו ותראנה וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כז)
- ”...וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרוֹן.“ (שמואל ב׳ ב, פסוק לב)
- ”קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.“ (ישעיהו ס, פסוק א)
- "...בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר [...] בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יָאוֹר לָהֶם הַיּוֹם..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע ג'"
גזרוןעריכה
- באוגריתית 𐎀𐎗 (אַר, אוֹר).[2]
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: light, illuminate
- צרפתית: allumer, illuminer
- רומנית: a aprinde a lumina
- רוסית: зажигать, зажечь, разжигать, разжечь, освещать, осветить
ראו גםעריכה
| השורש אור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אוּר אעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אור |
| הגייה* | ur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אוּרִים |
- אֵש, מדוּרה.
גזרוןעריכה
- בשפה החיתית המילה אור (ur) פירושה: לשרוף, לוחמה.[1] השוו: "חֶרֶס כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוֹר" (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח').
- הרבה לפני התופת של דנטה אליגיירי דרשה הספרות המדרשית הפסוק: ”אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם“ (ישעיהו לא, פסוק ט) ככזה שמתאר את גיהנום, ככתוב: ”נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם, ותנור לו בירושלים, זו פתחה של גיהנם. אמר בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם “ (בבלי, מסכת עירובין – דף יט, עמוד א).
- מופיע במקרא גם בצורת פועל "תאירו": המקביל לפועלי: "תדליקו" (נגזרת השורש: ד-ל-ק): ” וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם “ (מלאכי א, פסוק י).
- ”עַל-כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם“ (ישעיהו כד, פסוק טו) במערב ובים התיכון היו מקומות פולחן של אנשי צור בראשי ההרים שבאיים שעליהם השיאו משואות והציבו מגדלורים.
נגזרותעריכה
- אוריה החתי (אור-יה החתי)
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
אוּר בעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אור |
| הגייה* | ur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עיר קדומה במסופוטמיה.
- ”וַיָּמָת הָרָן עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים“ (בראשית יא, פסוק כח)
גזרוןעריכה
- משומרית: עיר
תרגוםעריכה
- אנגלית: Ur
קישורים חיצונייםעריכה
| ערך בוויקיפדיה: אור (עיר) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אור |