אוֹר אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה* or
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ר
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ אוֹרִים 'או׳ אוֹרוֹת; אוֹר־, ר׳ אוֹרֵי־
 
אור הנכנס מבעד לחלונות בתחנת הרכבת Union Station בשיקגו (1943)
  1. (פיזיקה) קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין אנושית.
    • כאשר אין אור, יש חושך.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר (בראשית א, פסוק ג)
  2. (פיזיקה) כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית.
  3. מאור, מקור אור.
    • ”לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ“ (תהלים קלו, פסוקים זט)
    • כבה את האור!
  4. תבונה.
    • אדם שהבין עניינים חשובים הקשורים במהות הקיום, אומרים עליו: ראה את האור / זכה להארה / הפך לנאור
  5. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גזרוןעריכה

  • אוגריתית כנראה 𐎀𐎗 (אַר)[1]; אכדית: urru, בוקר או יום.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   תרגומים
  • איטלקית: luce‏‏‏‏
  • אינדונזית: cahaya‏, nur‏‏‏‏
  • אירית: solas‏‏‏‏
  • אנגלית: light‏‏‏‏
  • אספרנטו: lumo‏‏‏‏
  • ארמית: נהורא
  • גרוזינית: შუქი‏‏‏‏ (תעתיק: šuki)
  • גרמנית: Licht‏‏‏‏
  • הודית: प्रकाश‏‏‏‏ (תעתיק: prakāś)
  • הולנדית: licht‏‏‏‏
  • הונגרית: fény‏‏‏‏
  • וייטנמית: ánh‏‏‏‏
  • טורקית: ışık‏‏‏‏
  • יוונית: φως‏‏‏‏ (תעתיק: fos)
  • יידיש: ליכט‏, אור‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: hikari)
  • כורדית: ronî‏‏‏‏
  • לטינית: lux‏‏‏‏
  • מלאית: cahaya‏, nur‏‏‏‏
  • נורווגית: lys‏‏‏‏
  • סווהילית: mwanga‏, nuru‏‏‏‏
  • סנסקירית: प्रकाश‏‏‏‏ (תעתיק: prakāś)
  • ספרדית: luz‏‏‏‏
  • ערבית: نور‏‏‏‏ (תעתיק: נוּר)
  • פולנית: światło‏‏‏‏
  • פורטוגלית: luz‏‏‏‏
  • פינית: valo‏‏‏‏
  • פרסית: نور‏‏‏‏ (תעתיק: נוּר)
  • צ'כית: světlo‏‏‏‏
  • צרפתית: lumière‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: bit)
  • רומנית: lumină‏‏‏‏
  • רוסית: свет‏‏‏‏ (תעתיק: svet)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אור

אוֹר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אור
שורש וגזרה א־ו־רגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הופיע אור (עיין לעיל).
    • ”הַבֹּקֶר אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.“ (בראשית מד, פסוק ג)
    • ”...וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו ותראנה וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כז)
    • ”...וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרוֹן.“ (שמואל ב׳ ב, פסוק לב)
    • ”קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח.“ (ישעיהו ס, פסוק א)
    • "...בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר [...] בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יָאוֹר לָהֶם הַיּוֹם..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע ג'"

גזרוןעריכה

  • באוגריתית 𐎀𐎗 (אַר, אוֹר).[2]

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש אור

השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעליםעריכה

א־ו־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אוֹר אוֹר יָאוֹר אוֹר לֵאוֹר
נִפְעַל נָאוֹר נָאוֹר יֵאוֹר הֵאוֹר לְהֵאוֹר
הִפְעִיל הֵאִיר מֵאִיר יָאִיר הָאֵר לְהָאִיר
הֻפְעַל הוּאַר מוּאָר יוּאַר -אין- -אין-
פִּעֵל אִיֵּר מְאַיֵּר יְאַיֵּר אַיֵּר לְאַיֵּר
פֻּעַל אֻיַּר מְאֻיָּר יְאֻיַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


הערותעריכה

  • בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.

אוּר אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה* ur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ אוּרִים
  1. אֵש, מדוּרה.
    • חג החנוכה קרוי גם חג האוּרים.
    • ”אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ“ (ישעיהו מז, פסוק יד)
    • ”וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם“ (ישעיהו לא, פסוק ט).

גזרוןעריכה

  • בשפה החיתית המילה אור (ur) פירושה: לשרוף, לוחמה.[1] השוו: "חֶרֶס כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוֹר" (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח').
  • הרבה לפני התופת של דנטה אליגיירי ,נטתה הספרות המדרשית לדרוש הפסוק לעיל: ”אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם“ (ישעיהו לא, פסוק ט) ככזה שמתאר את גיהנום, שנאמר (...ואז נכתב): ”נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם ותנור לו בירושלים זו פתחה של גיהנם ותו ליכא והאמר ר' מריון אמר ר' יהושע בן לוי ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם (בבלי, מסכת עירוביןדף יט, עמוד א).
  • מופיע במקרא גם בצורת פועל "תאירו": המקביל לפועל-הציווי: "תדליקו"(נגזרת השורש: ד-ל-ק): ” וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם “ (מלאכי א, פסוק י).

נגזרותעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: fire‏, light‏‏‏‏
  • רומנית: foc‏‏‏‏
  • צרפתית: feu‏‏‏‏

אוּר בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה* ur
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. עיר קדומה במסופוטמיה.

גזרוןעריכה

  • משומרית: עיר

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Ur‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אור (עיר)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אור
  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 110; לוח UT ’nt I.
  2. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425; לוח UT 77.