אוֹר א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה* or
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ר
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ אוֹרִים 'או׳ אוֹרוֹת; אוֹר־, ר׳ אוֹרֵי־
 
אור הנכנס מבעד לחלונות בתחנת הרכבת Union Station בשיקגו (1943)
  1. (פיזיקה) קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין אנושית.
    • ”וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי־טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה...“ (בראשית א, פסוקים דה)
    • ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
    • ”וּמָתוֹק הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.“ (קהלת יא, פסוק ז)
    • ”וְלֹא [יֵצֵא] הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ; וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר.“ (משנה, מסכת שבתפרק א, משנה ג)
  2. (פיזיקה) כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית.
  3. מאור, מקור אור.
    • ”לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֶת־הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ“ (תהלים קלו, פסוקים זט)
    • כבה את האור!
  4. הארה, תבונה הנרכשת במהלך נסיון החיים.
    • ”הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור, משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור יש לאמר תרנגול (המצפה לתחילת האור) לעטלף (המצפה לסיום האור...), אני מצפה לאורה, שאורה שלי היא ואתה למה לך אורַן?“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף צח, עמוד ב)
  1. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גזרון עריכה

  • אוגריתית כנראה 𐎀𐎗 (אַר)[1]; אכדית: urru, בוקר או יום.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

   תרגומים
  • איטלקית: luce‏‏‏‏
  • אינדונזית: cahaya‏, nur‏‏‏‏
  • אירית: solas‏‏‏‏
  • אנגלית: light‏‏‏‏
  • אספרנטו: lumo‏‏‏‏
  • ארמית: נהורא
  • גרוזינית: შუქი‏‏‏‏ (תעתיק: šuki)
  • גרמנית: Licht‏‏‏‏
  • הודית: प्रकाश‏‏‏‏ (תעתיק: prakāś)
  • הולנדית: licht‏‏‏‏
  • הונגרית: fény‏‏‏‏
  • וייטנמית: ánh‏‏‏‏
  • טורקית: ışık‏‏‏‏
  • יוונית: φως‏‏‏‏ (תעתיק: fos)
  • יידיש: ליכט‏, אור‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: hikari)
  • כורדית: ronî‏‏‏‏
  • לטינית: lux‏‏‏‏
  • מלאית: cahaya‏, nur‏‏‏‏
  • נורווגית: lys‏‏‏‏
  • סווהילית: mwanga‏, nuru‏‏‏‏
  • סנסקירית: प्रकाश‏‏‏‏ (תעתיק: prakāś)
  • ספרדית: luz‏‏‏‏
  • ערבית: نور‏‏‏‏ (תעתיק: נוּר)
  • פולנית: światło‏‏‏‏
  • פורטוגלית: luz‏‏‏‏
  • פינית: valo‏‏‏‏
  • פרסית: نور‏‏‏‏ (תעתיק: נוּר)
  • צ'כית: světlo‏‏‏‏
  • צרפתית: lumière‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: bit)
  • רומנית: lumină‏‏‏‏
  • רוסית: свет‏‏‏‏ (תעתיק: svet)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: אור

75 ביטויים עם המילה אור - כולל פירושים, יוחאי אורלן, אתר מילמילים

אוֹר ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אור
שורש וגזרה א־ו־רגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הופיע אור (עיין לעיל).
    • ”הַבֹּקֶר אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.“ (בראשית מד, פסוק ג)
    • ”...וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־פִּיו, וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כז)
    • ”...וַיֵּלְכוּ כָל־הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרוֹן.“ (שמואל ב׳ ב, פסוק לב)
    • ”קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יהוה, עָלַיִךְ זָרָח.“ (ישעיהו ס, פסוק א)
    • "...בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר [...] בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יָאוֹר לָהֶם הַיּוֹם..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע ג'"

גזרון עריכה

  • באוגריתית 𐎀𐎗 (אַר, אוֹר).[2]

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש אור

השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעלים עריכה

א־ו־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אוֹר אוֹר יָאוֹר אוֹר לֵאוֹר
נִפְעַל נָאוֹר נָאוֹר יֵאוֹר הֵאוֹר לְהֵאוֹר
הִפְעִיל הֵאִיר מֵאִיר יָאִיר הָאֵר לְהָאִיר
הֻפְעַל הוּאַר מוּאָר יוּאַר -אין- -אין-
פִּעֵל אִיֵּר מְאַיֵּר יְאַיֵּר אַיֵּר לְאַיֵּר
פֻּעַל אֻיַּר מְאֻיָּר יְאֻיַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


הערות עריכה

  • בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.

אוּר א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה* ur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ אוּרִים
  1. אֵש, מדוּרה.
    • חג החנוכה קרוי גם חג האוּרים.
    • ”אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ“ (ישעיהו מז, פסוק יד)
    • ”וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם“ (ישעיהו לא, פסוק ט).

גזרון עריכה

  • בשפה החיתית המילה אור (ur) פירושה: לשרוף, לוחמה.[1] השוו: "חֶרֶס כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוֹר" (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח').
  • הרבה לפני התופת של דנטה אליגיירי דרשה הספרות המדרשית הפסוק: ”אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם“ (ישעיהו לא, פסוק ט) ככזה שמתאר את גיהנום, ככתוב: ”נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם, ותנור לו בירושלים, זו פתחה של גיהנם. אמר בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם (בבלי, מסכת עירוביןדף יט, עמוד א).
  • מופיע במקרא גם בצורת פועל "תאירו": המקביל לפועלי: "תדליקו" (נגזרת השורש: ד-ל-ק): ” וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם “ (מלאכי א, פסוק י).
  • ”עַל-כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם“ (ישעיהו כד, פסוק טו) במערב ובים התיכון היו מקומות פולחן של אנשי צור בראשי ההרים שבאיים שעליהם השיאו משואות והציבו מגדלורים.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: fire‏, light‏‏‏‏
  • רומנית: foc‏‏‏‏
  • צרפתית: feu‏‏‏‏

אוּר ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אור
הגייה* ur
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. עיר קדומה במסופוטמיה.

גזרון עריכה

  • משומרית: עיר

תרגום עריכה

  • אנגלית: Ur‏‏‏‏

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: אור (עיר)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אור
  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 110; לוח UT ’nt I.
  2. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425; לוח UT 77.