אור
אוֹר א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אור |
| הגייה* | or |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל קוֹל |
| נטיות | ר׳ אוֹרִים 'או׳ אוֹרוֹת; אוֹר־, ר׳ אוֹרֵי־ |
- (פיזיקה) קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין אנושית.
- ”וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי־טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה...“ (בראשית א, פסוקים ד–ה)
- ”וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים...“ (ישעיהו ל, פסוק כו)
- ”וּמָתוֹק הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.“ (קהלת יא, פסוק ז)
- ”וְלֹא [יֵצֵא] הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ; וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ג)
- (פיזיקה) כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית.
- מקובל לחלק את ספקטרום האור לשלושה תחומים: תת אדום, האור הנראה ועל סגול.
- גלי רדיו הם סוג של אור.
- מאור, מקור אור.
- הארה, תבונה הנרכשת במהלך נסיון החיים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גזרון
עריכה- אוגריתית כנראה 𐎀𐎗 (אַר)[1]; אכדית: urru, בוקר או יום.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה תרגומים
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אור |
75 ביטויים עם המילה אור - כולל פירושים, יוחאי אורלן, אתר מילמילים
אוֹר ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אור |
| שורש וגזרה | א־ו־ר, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הופיע אור (עיין לעיל).
- ”הַבֹּקֶר אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם.“ (בראשית מד, פסוק ג)
- ”...וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־פִּיו, וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כז)
- ”...וַיֵּלְכוּ כָל־הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרוֹן.“ (שמואל ב׳ ב, פסוק לב)
- ”קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יהוה, עָלַיִךְ זָרָח.“ (ישעיהו ס, פסוק א)
- "...בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר [...] בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יָאוֹר לָהֶם הַיּוֹם..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע ג'"
גזרון
עריכה- באוגריתית 𐎀𐎗 (אַר, אוֹר).[2]
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש אור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אוּר א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אור |
| הגייה* | ur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אוּרִים |
- אֵש, מדוּרה.
גזרון
עריכה- בשפה החיתית המילה אור (ur) פירושה: לשרוף, לוחמה. השוו: "חֶרֶס כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוֹר" (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ח').
- הרבה לפני התופת של דנטה אליגיירי דרשה הספרות המדרשית הפסוק: ”אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם“ (ישעיהו לא, פסוק ט) ככזה שמתאר את גיהנום, ככתוב: ”נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם, ותנור לו בירושלים, זו פתחה של גיהנם. אמר בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם “ (בבלי, מסכת עירובין – דף יט, עמוד א).
- מופיע במקרא גם בצורת פועל "תאירו": המקביל לפועלי: "תדליקו" (נגזרת השורש: ד-ל-ק): ” וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם “ (מלאכי א, פסוק י).
- ”עַל-כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם“ (ישעיהו כד, פסוק טו) במערב ובים התיכון היו מקומות פולחן של אנשי צור בראשי ההרים שבאיים שעליהם השיאו משואות והציבו מגדלורים.
