תְּבוּנָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תבונה
הגייה* tvuna
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־י־ן
דרך תצורה משקל תְּקוּלָה
נטיות ר׳ תְּבוּנוֹת; תְּבוּנַת־
  1. (יש לשכתב פירוש זה): היכולת לפתור ביעילות בעיות שדורשות חשיבה.
    • ”וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה.“ (שמות לה, פסוק לא)
    • ”כִּי־גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה; וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה.“ (דברים לב, פסוק כח)
    • ”וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם.“ (מלכים א׳ ה, פסוק ט)
    • ”עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ; וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.“ (ירמיהו י, פסוק יב) (גם ירמיהו נא, פסוק טו)
    • ”הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יהוה; וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם, וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו.“ (עובדיה א, פסוק ח)
    • ”פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת; וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.“ (תהלים מט, פסוק ד)
    • ”הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם; אָזִין עַד־תְּבוּנֹתֵיכֶם, עַד־תַּחְקְרוּן מִלִּין.“ (איוב לב, פסוק יא)

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: תבונה
  ציטוטים בוויקיציטוט: תבונה
השורש בין

השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

ב־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּן בָּן יָבִין בִּין לָבִין
נִפְעַל נָבוֹן נָבוֹן יִבּוֹן הִבּוֹן לְהִבּוֹן
הִפְעִיל הֵבִין מֵבִין יָבִין הָבֵן לְהָבִין
הֻפְעַל הוּבַן מוּבָן יוּבַן -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹנֵן מְבוֹנֵן יְבוֹנֵן בּוֹנֵן לְבוֹנֵן
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹנֵן מִתְבּוֹנֵן יִתְבּוֹנֵן הִתְבּוֹנֵן לְהִתְבּוֹנֵן

הערה עריכה

  • בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט, פסוק ב). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...

כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי