אוֹרוּ עֵינָיו עריכה

  1. התעודד, זורח משׂמחה.
    • ”מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוֹס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.“ (משנה, מסכת יומאפרק ח, משנה ו)
    • התלמיד שנכשל במבחן עשה מבחן חוזר, והצליח בו ולכן אורו עיניו.

מקור עריכה

  • מהתנ"ך: ”...וַיִּשְׁלַח אֶת־קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־פִּיו, וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו. וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן, עָכַר אָבִי אֶת־הָאָרֶץ; רְאוּ־נָא כִּי־אֹרוּ עֵינַי, כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה.“ (שמואל א׳ יד, פסוקים כזכט)

ביטויים קרובים עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש אור

השורש א־ו־ר הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעלים עריכה

א־ו־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אוֹר אוֹר יָאוֹר אוֹר לֵאוֹר
נִפְעַל נָאוֹר נָאוֹר יֵאוֹר הֵאוֹר לְהֵאוֹר
הִפְעִיל הֵאִיר מֵאִיר יָאִיר הָאֵר לְהָאִיר
הֻפְעַל הוּאַר מוּאָר יוּאַר -אין- -אין-
פִּעֵל אִיֵּר מְאַיֵּר יְאַיֵּר אַיֵּר לְאַיֵּר
פֻּעַל אֻיַּר מְאֻיָּר יְאֻיַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל


הערות עריכה

  • בבניין קל, בגופים הראשון והשני החולם המלא אחרי פה"פ הופך לחולם חסר בהטיית העבר, כך; אֹרְתִּי, אֹרְנוּ, אֹרְתָּ וכו'...
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד של צורת הנוכחות והנסתרות, ת' האית"ן תונע בקמץ, כך: תָּאֹרְנָה.