עבר
ערך זה עוסק בהלך, חלף והכניס להריון. לערך העוסק בכעס; ראו התעבר.
עָבַרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עבר |
שורש וגזרה | ע־ב־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הלך מצד אחד למשנהו, הלך ממקום למקום. החליף מקום או בעלים.
- ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
- ”וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. “ (בראשית כג, פסוק טז)
- לשון המקרא הלך בתחום מסוים כך שלא השאיר מקום שלא היה בו.
- ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
- ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.“ (שמות יב, פסוק יב)
- לשון המקרא חלף על פני־
- ”וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי.“ (שמואל ב׳ יח, פסוק כג).
- ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ח)
- לשון המקרא היה ואיננו עוד.
- ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב, פסוק יא)
- לשון המקרא [חוק ומשפט] פעל בניגוד לצו או בניגוד לחוק.
- ”כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).
- ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי אדני אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. “ (במדבר כב, פסוק יח).
- ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר“ (אסתר א, פסוק יט)
- לשון המקרא סלח, ויתר.
- [סלנג] חוה מאורע מסוים והצליח לשרוד אותו.
- איזו הקלה,עברתי את הבגרות בהיסטוריה.
גזרוןעריכה
- אכדית בהגיית: אֱבַּרֻ (ebāru) בהוראת הפעלים לעבור,לחצות. בעוד הפועל האכדי אֻבֻּרֻ (ubburu [1]) שימש בהוראות: לקשור,להקיף וגם: להאשים בפשע ,להוקיע, הקרובות בהוראתן להוראה העברית-משפטית המופיעה בסעיף (5).
- ערבית עָבָּרָ (عَبَرَ) בהוראת "לעבור", לחצות.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: pass
פעל בניגוד לחוק
- אנגלית: transgress
השורש עבר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִבֵּרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עיבר |
שורש וגזרה | ע־ב־ר ב, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הביא להריון.
- לשון חז"ל הוסיף מעט בגודלו של דבר. צירף אליו דבר נוסף. האריך את השנה בכך שהוסיף לה יום או הוסיף חודש. או הגדיל עיר.
- ”כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים – בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה א)
- ”וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַח לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, [וכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת] הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ז)
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית:
- breed, impregnate
- declare leap year
השורש עבר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גםעריכה
עֵבֶרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עבר |
הגייה* | ׳ever |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ב־ר א |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ עֲבָרִים |
- לשון המקרא הצד השני.
- ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.“ (דברים ל, פסוק יג)
- ”בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר“ (יהושע כד, פסוק ב)
- ”חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ “ (יחזקאל א, פסוק ט)
- לשון המקרא צד.
- ”וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד, וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי, נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד“ (שמואל א׳ יד, פסוק מ).
- לשון המקרא אחד מצאצאי שם, ומאבותיו של אברהם.
גזרוןעריכה
- מקראי. מקביל לאכדית אֵבַּר ebar. קיים גם את הביטוי באכדית eber nari "עבר הנהר".
- באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצויה הפועל : "אֶבְּאֶרוּ " ebēru , במשמעות - "עֶבְרוֹ" [2].
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
השורש עבר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עָבָרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עבר |
הגייה* | ׳avar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ב־ר א |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר׳ עֲבָרִים |
- לשון ימי הביניים כל התקופה שלפני הזמן הנוכחי.
- ”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, אִם כֵּן דְאָגָה מְנַיִן.“ (פתגם עממי, מאת פלא יועץ בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "כִּי אֲמִתִּית הִיא, וְלֹא סֵמֶל / וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת / הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ, / הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת." (בַּת שִׁשִּׁים , מאת הגבעטרון)
גיזרוןעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אינדונזית: masa lalu
- איטלקית: passato
- אנגלית: past
- אספרנטו: estinteco
- גרוזינית: წარსულში (תעתיק: c̣arsulši)
- גרמנית: Vergangenheit
- הודית: अतीत (תעתיק: atīt)
- הולנדית: verleden, voorbije, vervlogene
- הונגרית: múlt
- וייטנמית: quá khứ
- טורקית: geçmiş
- יוונית: παρελθόν (תעתיק: parelthón)
- יפנית: 過去 (תעתיק: kako)
- לטינית: praeteritum
- מלאית: masa lalu
- מלטית: passat
- נורווגית: fortid
- סנסקירית: अतीत (תעתיק: atīt)
- ספרדית: pasado, pretérito
- ערבית: ماض (תעתיק: מָאצִ'[ן])
- פולנית: przeszłość
- פורטוגלית: passado
- פינית: menneisyys
- פרסית: گذشته (תעתיק: גד'שׁתה)
- צ'כית: minulost
- צרפתית: passé
- קוריאנית: 과거 (תעתיק: gwageo)
- רומנית: trecut
- רוסית: прошлое (תעתיק: próšloje)
- былое (תעתיק: bylóje)
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: עבר |
ציטוטים בוויקיציטוט: עבר |
סימוכיןעריכה
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2010 ,"ubburu" , page:12
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny
- ↑ אילון גלעד, המשפחה האחת שאחראית לָעָבָר, לַהוֹוֶה וְלָעָתִיד, באתר "הארץ", 8/12/2021
השורש עבר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עֻבָּרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עובר |
הגייה* | ׳ubar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
נטיות | ר׳ עֻבָּרִים |
- יצור חי אשר טרם נולד, ומתקיים בבֵיצה או בבטן אמו; בשלב שמרגע ההפריה ועד צאתו לאויר העולם.
- ”הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ – מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא; רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים – נֶאֱמֶנֶת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ט)
- ”הָאוֹמֵר, בְּנִי זֶה מַמְזֵר, אֵינוֹ נֶאֱמָן; וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים עַל הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, מַמְזֵר הוּא, אֵינָם נֶאֱמָנִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמָנִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה ח)
ראו גםעריכה
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: עובר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוברים |