משנה

מִשְׁנֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משנה
הגייה*	mishne
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ש־נ־י/ה
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	נ׳ מִשְׁנָה, מִשְׁנַת־; ר׳ מִשְׁנִים, מִשְׁנֵי־; מִשְׁנֵה־

1. שנוסף על אחד והוא שני במספר.

   • ”וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם“ (בראשית מג, פסוק טו)
   • ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם“ (שמות טז, פסוק ה)
   • ” וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז, פסוק יח)
   • ”תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ“ (ישעיהו סא, פסוק ז)
   • הנימוקים שהשמיע הדובר נותנים משנה תוקף להחלטת הוועדה.

2. שנוסף על העיקרי ושני לו בחשיבותו; בדר"כ תפקיד.

   • ”וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה“ (שמואל א׳ כג, פסוק יז)
   • ”וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יח)
   • ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים“ (אסתר י, פסוק ג)
   • ”וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה עַל הָעִיר מִשְׁנֶה“ (נחמיה יא, פסוק ט)
   • ”וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּמָת“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק כד)
   • לִפְנֵי שְׁמֻנְתָּה לְנְגִידָה הָיְתָה כַּרְמִית פוֹגֶל הַמִּשְׁנָה לְנְגִיד בַּנְק יִשְֹרָאֵל.

גיזרון

• שורש ש־נ־ה 'עשה שנית', שניים '2', שני.
• מצוי במגילת הנחושת בצירוף: "משנה-הכתב", ובהוראת עותק,טיוטא

צירופים

• משנה למלך
• משנה תורה
• משנה תוקף

נגזרות

• מִשְׁנִי

מילים נרדפות

• משני (1)
• סגן (2)

מידע נוסף

• מקום היה בירושלים בשם זה: ”ויללה מן המשנה“ (צפניה א, פסוק י). משמעות השם

 1. השני לשער הדגים. לפי התרגום לשון מִשְׁנָה מקום שבו שנו ולמדו תורה ”והיא יושבת בירושלים במשנה“ (מלכים ב׳ כב, פסוק יד)

מִשְׁנָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משנה
הגייה*	mishna
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־נ־י/ה ב
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	מִשְׁנַת־, ר׳ מִשְׁנָיוֹת, מִשְׁנוֹת־

1. קובץ הלכות אשר נחתם בסוף ימי התנאים על ידי רבי יהודה ואנשי דורו, הכולל את התורה שבעל פה.

   • ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כא)
   • ”יש לשער שהמשנה בתוספתא היא גם כן משנה באמת והיא קדומה ביותר, על כל פנים מכל התורה שעברה לידינו היא קדומה ביותר“ (על האגדה II, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. בהשאלה: עקרון מנחה.

   • "אדם צריך לשאוף לכל התארים – / זו משנתם של אלופים." (מלך המגרש, מאת זאב נחמה)

תרגום

איטלקית: Mishnah‏‏‏‏ אנגלית: Mishnah‏‏‏‏ גרמנית: Mischna‏‏‏‏ יפנית: ミシュナー‏‏‏‏ ספרדית: Mishná‏‏‏‏

פולנית: Miszna‏‏‏‏ ערבית: الميشناه‏‏‏‏ פינית: Mišna‏‏‏‏ צרפתית: Mishnah‏‏‏‏ רוסית: Мишна‏‏‏‏

ראו גם

• תורה
• תלמוד

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: משנה

טקסט בוויקיטקסט: משנה

מְשֻׁנֶּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משונה
הגייה*	meshune
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־נ־י/ה א
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְשֻׁנָּה, ר׳ מְשֻׁנִּים, נ"ר מְשֻׁנּוֹת

1. שאינו כפי שהוא אמור להיות.

   • ”מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ח, משנה ב)

גיזרון

• בינוני סביל מן שינה המקראי.
• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במשנה, במשנה לעיל, ופעם אחת בלבד במקרא, בארמית, בפסוק הבא: ”...וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן-כָּל-חֵיוָתָא דִּי קָדָמַהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ.“ (דניאל ז, פסוק ז)

מילים נרדפות

• חריג
• יוצא דופן
• מוזר

ניגודים

• רגיל

תרגום

• אנגלית: unusual‏‏‏‏
• פורטוגלית: estranho‏‏‏‏
• ספרדית: inusual

ראו גם

• שוני