משנה
מִשְׁנֶהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משנה |
הגייה* | mishne |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ש־נ־י/ה |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | נ׳ מִשְׁנָה, מִשְׁנַת־; ר׳ מִשְׁנִים, מִשְׁנֵי־; מִשְׁנֵה־ |
- שנוסף על אחד והוא שני במספר.
- ”וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם“ (בראשית מג, פסוק טו)
- ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם“ (שמות טז, פסוק ה)
- ” וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז, פסוק יח)
- ”תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ“ (ישעיהו סא, פסוק ז)
- הנימוקים שהשמיע הדובר נותנים משנה תוקף להחלטת הוועדה.
- שנוסף על העיקרי ושני לו בחשיבותו; בדר"כ תפקיד.
- ”וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה“ (שמואל א׳ כג, פסוק יז)
- ”וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יח)
- ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים“ (אסתר י, פסוק ג)
- ”וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה עַל הָעִיר מִשְׁנֶה“ (נחמיה יא, פסוק ט)
- ”וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק כד)
- לִפְנֵי שְׁמֻנְתָּה לְנְגִידָה הָיְתָה כַּרְמִית פוֹגֶל הַמִּשְׁנָה לְנְגִיד בַּנְק יִשְֹרָאֵל.
גיזרוןעריכה
- שורש ש־נ־ה 'עשה שנית', שניים '2', שני.
- מצוי במגילת הנחושת בצירוף: "משנה-הכתב", ובהוראת עותק,טיוטא
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
מידע נוסףעריכה
- 1. השני לשער הדגים. לפי התרגום לשון מִשְׁנָה מקום שבו שנו ולמדו תורה ”והיא יושבת בירושלים במשנה“ (מלכים ב׳ כב, פסוק יד)
מִשְׁנָהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משנה |
הגייה* | mishna |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־נ־י/ה ב |
דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
נטיות | מִשְׁנַת־, ר׳ מִשְׁנָיוֹת, מִשְׁנוֹת־ |
- קובץ הלכות אשר נחתם בסוף ימי התנאים על ידי רבי יהודה ואנשי דורו, הכולל את התורה שבעל פה.
- ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כא)
- ”יש לשער שהמשנה בתוספתא היא גם כן משנה באמת והיא קדומה ביותר, על כל פנים מכל התורה שעברה לידינו היא קדומה ביותר“ (על האגדה II, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: עקרון מנחה.
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
ששת סדרי המשנה |
סדר זרעים | סדר מועד | סדר נשים | סדר נזיקין | סדר קדשים | סדר טהרות |
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: משנה |
טקסט בוויקיטקסט: משנה |
מְשֻׁנֶּהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משונה |
הגייה* | meshune |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | שׁ־נ־י/ה א |
דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
נטיות | נ׳ מְשֻׁנָּה, ר׳ מְשֻׁנִּים, נ"ר מְשֻׁנּוֹת |
- שאינו כפי שהוא אמור להיות.
- ”מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ח, משנה ב)
גיזרוןעריכה
- בינוני סביל מן שינה המקראי.
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במשנה, במשנה לעיל, ופעם אחת בלבד במקרא, בארמית, בפסוק הבא: ”...וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן-כָּל-חֵיוָתָא דִּי קָדָמַהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ.“ (דניאל ז, פסוק ז)
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
השורש שׁנה א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|