מִשְׁנָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משנה
הגייה* mishna
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־נ־י/ה ב
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות מִשְׁנַת־, ר׳ מִשְׁנָיוֹת, מִשְׁנוֹת־
  1. קובץ הלכות אשר נחתם בסוף ימי התנאים על ידי רבי יהודה ואנשי דורו, הכולל את התורה שבעל פה.
    • ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד...“ (משנה, מסכת אבותפרק ה, משנה כא)
    • ”יש לשער שהמשנה בתוספתא היא גם כן משנה באמת והיא קדומה ביותר, על כל פנים מכל התורה שעברה לידינו היא קדומה ביותר“ (על האגדה II, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  2. בהשאלה: עקרון מנחה.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

ששת סדרי המשנה
סדר זרעים | סדר מועד | סדר נשים | סדר נזיקין | סדר קדשים | סדר טהרות


קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: משנה
  טקסט בוויקיטקסט: משנה

מְשֻׁנֶּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משונה
הגייה* meshune
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־נ־י/ה א
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות
  1. שאינו רגיל.
  2. להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש שׁנה א

השורש שׁ־נ־ה א הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ש־נ־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁנָה שׁוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: שָׁנוּי)

יִשְׁנֶה שְׁנֵה לִשְׁנוֹת
נִפְעַל נִשְׁנָה נִשְׁנֶה יִשָּׁנֶה הִשָּׁנֵה לְהִשָּׁנוֹת
הִפְעִיל הִשְׁנָה מַשְׁנֶה יַשְׁנֶה הַשְׁנֵה לְהַשְׁנוֹת
הֻפְעַל הֻשְׁנָה מֻשְׁנֶה יֻשְׁנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁנָּה מְשַׁנֶּה יְשַׁנֶּה שַׁנֵּה לְשַׁנּוֹת
פֻּעַל שֻׁנָּה מְשֻׁנֶּה יְשֻׁנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּנָּה, נִשְׁתַּנָּה מִשְׁתַּנֶּה יִשְׁתַּנֶּה הִשְׁתַּנֵּה לְהִשְׁתַּנוֹת

מִשְׁנֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משנה
הגייה* mishne
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִשְׁנִים נ"י מִשְׁנֵה־ מִשְׁנֵהוּ
  1. שנוסף על אחד והוא שני במספר.
    • ”וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם“ (בראשית מג, פסוק טו)
    • ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם“ (שמות טז, פסוק ה)
    • ” וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז, פסוק יח)
    • ”תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ“ (ישעיהו סא, פסוק ז)
    • הנימוקים שהשמיע הדובר נותנים משנה תוקף להחלטת הוועדה.
  2. שנוסף על העיקרי ושני לו בחשיבותו; בדר"כ תפקיד.
    • ”וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה (שמואל א׳ כג, פסוק יז)
    • ”וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יח)
    • ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים“ (אסתר י, פסוק ג)
    • ”וְיוֹאֵל בֶּן זִכְרִי פָּקִיד עֲלֵיהֶם וִיהוּדָה בֶן הַסְּנוּאָה עַל הָעִיר מִשְׁנֶה (נחמיה יא, פסוק ט)
    • ”וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּמָת“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק כד)
    • לִפְנֵי שְׁמֻנְתָּה לְנְגִידָה הָיְתָה כַּרְמִית פוֹגֶל הַמִּשְׁנָה לְנְגִיד בַּנְק יִשְֹרָאֵל.

גיזרוןעריכה

  • שורש ש־נ־ה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

מידע נוסףעריכה

  • מקום היה בירושלים בשם זה: ”ויללה מן המשנה“ (צפניה א, פסוק י). משמעות השם   1.    השני לשער הדגים. לפי התרגום לשון מִשְׁנָה מקום שבו שנו ולמדו תורה ”והיא יושבת בירושלים במשנה“ (מלכים ב׳ כב, פסוק יד)