ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
הלכה
|
הגייה* |
halakha
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ה־ל־ך
|
דרך תצורה |
משקל קְטָלָה
|
נטיות |
הִלְכַת־; ר׳ הֲלָכוֹת, הִלְכוֹת־ [1]
|
- לשון חז"ל [יהדות] כינוי להוראה של ספרי היסוד של היהדות האורתודוקסית. ברוב הפעמים הכוונה לכתוב בשולחן ערוך והפוסקים השונים שאחריו.
- ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה, יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית, וַהַלָכָה כִדְבָרָיו.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה ה)
- ”אִם אֵינוֹ מַכִּיר, אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָקִי בַהֲלָכָה, וְאָמַר, שְׁבִיתָתִי בִמְקוֹמִי, זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ד, משנה ח)
- ”הִלְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק א, משנה ח)
- ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ג)
- לשון חז"ל דבר ידוע.
- [יהדות] כינוי לכלל הדינים והמצוות שיהודי דתי או חרדי חייב לנהוג בהם.
- בכל ספרות ההלכה לא מצאתי...
המילה גזורה מהשורש ה-ל-ך. כלומר: כיון שמה שהיא הלכה מחוייבים - ע"פ היהדות - לקיים וללכת (היינו: להתנהג) על פיה לכן היא המוליכה את האדם ומכאן - הלכה.
ערך בוויקיפדיה: הלכה |
השורש הלך
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
תנועה מעבר ממקום אל מקום
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
ה/י־ל־ך
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
הָלַךְ
|
הוֹלֵךְ
|
יֵלֵךְ
|
לֵךְ
|
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
|
נִפְעַל
|
נֶהֱלַךְ
|
נֶהֱלָךְ
|
יֵהָלֵךְ
|
הֵהָלֵךְ
|
לְהֵהָלֵךְ
|
הִפְעִיל
|
הוֹלִיךְ
|
מוֹלִיךְ
|
יוֹלִיךְ
|
הוֹלֵךְ
|
לְהוֹלִיךְ
|
הֻפְעַל
|
הוּלַךְ
|
מוּלָךְ
|
יוּלַךְ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
הִלֵּךְ
|
מְהַלֵּך
|
יְהַלֵּך
|
הַלֵּךְ
|
לְהַלֵּךְ
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְהַלֵּךְ
|
מִתְהַלֵּךְ
|
יִתְהַלֵּךְ
|
הִתְהַלֵּךְ
|
לְהִתְהַלֵּךְ
|
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
| |
|
- ↑ המילה "הֲלָכָה" וכן גם המילה "אֲמָרָה"- הן היחידות במשקל "קְטָלָה" שתונענה בחיריק במשקל זה כאשר פה"פ גרונית.