סֵפֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספר
הגייה* sefer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ סְפָרִים; ר׳ סִפְרֵי־; כ׳ סִפְרוֹ, סִפְרָהּ
 
ערימת ספרים
  1. מידע כתוב על מנת שיישמר ויועבר לאחרים.
    • ”וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז, פסוק יח)
  2. קובץ דפים מאוגד יחד בכריכה רכה או קשה. לפעמים הוא מכיל מידע בנושא מסוים או בנושאים שונים ולעתים מספר סיפור דמיוני.
    • בחרתי ספר ממדף ספרי הקריאה, והתחלתי לקראו.
  3. תמיד ברבים רישום החשבונות של עסק.
    • עליך להגיש את הספרים לבקורת מס הכנסה.

גיזרוןעריכה

  1. המילה נשאלה ככל הנראה מאכדית - šipru = איגרת, מכתב (מהפועל šapāru = שלח). עיינו גם באטימולוגיה של שורש ס־פ־ר א, שנגזר ממילה זו. בלשון אוגריתית -ספּר spr בהוראת תעודה, מסמך.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: book‏‏‏‏
  • גרמנית: Buch‏‏‏‏
  • ספרדית: libro‏‏‏‏
  • ערבית: كتاب‏‏‏‏
  • צרפתית: livre‏‏‏‏
  • רוסית: книга‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ספר
  ציטוטים בוויקיציטוט: ספרות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרים


השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרוןעריכה

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.

סַפָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספר
הגייה* sapar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ר ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ סַפָּרִים
 
ספר מגלח את ראשו של ילד.
  1. אדם אשר מקצועו הוא הסרת שערות ועיצובן באמצעות גזירה, גילוח וכדומה.
    • ”לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל; לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ וְלֹא לַבֻּרְסְקִי וְלֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לָדִין.“ (משנה, מסכת שבתפרק א, משנה ב)
    • ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין; רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ה, משנה ו)
    • ”הַסַּיִף וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כליםפרק יג, משנה א)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל מארמית.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: barbiere‏‏‏‏
  • אנגלית: barber‏‏‏‏
  • גרמנית: Friseur‏‏‏‏
  • לטינית: tonsor‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ספר (מקצוע)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרים


השורש ספר ב

השורש ס־פ־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ס־פ־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּפֵּר מִסְתַּפֵּר יִסְתַּפֵּר הִסְתַּפֵּר לְהִסְתַּפֵּר

סָפַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ספר
שורש וגזרה ס־פ־ר א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
 
בנקאים סופרים כסף
  1. בִּקֵּשׁ לֵידַע כַּמּוּת שֶׁל דָּבָר.
    • ”וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים-אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם...“ (בראשית טו, פסוק ה)
    • ”וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר“ (ויקרא טו, פסוק כח)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרוןעריכה

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.

סִפֵּר אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סיפר
שורש וגזרה ס־פ־ר א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. אמר סיפור, דיבר על מה שקרה, על משהו שהיה או שיהיה.
    • ”וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.“ (שופטים ז, פסוק יג)
    • ”הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד; סַפֵּר אַתָּה, לְמַעַן תִּצְדָּק.“ (ישעיהו מג, פסוק כו)
    • ”זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה/ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת/ הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה/ תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?“ (" אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • הסבא סיפר לנכדו סיפור לפני השינה.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרוןעריכה

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.

סִפֵּר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סיפר
שורש וגזרה ס־פ־ר ב, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. גזר את שְׂעַר הראש.
    • ”שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת תעניתפרק ד, משנה ז)
    • ”אבטולוס בן ראובן התירו לספר קומי שהוא קרוב למלכות“ (בבלי, מסכת סוטהדף מט, עמוד ב)
    • הסַפָּר סיפר את האישה.

גיזרוןעריכה

לשון חז"ל מן הארמית הסורית. המשמעות השאולה דחקה את השורש המקראי סִפֵּר(א) בלשון חז"ל ובמקומו השתמשו במילים שח, הרצה, אמר וכיוצא בזאת.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: cut‏‏‏‏


השורש ספר ב

השורש ס־פ־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ס־פ־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּפֵּר מִסְתַּפֵּר יִסְתַּפֵּר הִסְתַּפֵּר לְהִסְתַּפֵּר

סִפֵּר געריכה

  1. עברית חדשה נרטיב.

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: narrative

סֻפַּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סופר
שורש וגזרה ס־פ־ר ב, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. הֻגַּד עַל פְּרָטָיו.
    • ”כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם: כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם...“ (ישעיהו נב, פסוק טו)

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה


השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרוןעריכה

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.

סְפָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספר
הגייה* sfar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ר
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. לשון חז"ל גבול (בביטויים אזור ספָר, יישוב ספָר וכד').
    • ”נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.“ (משנה, מסכת סוטהפרק ט, משנה ב)
    • ”וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר, וְלֹא שָׁלֹשׁ, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק א, משנה ה)
    • אזור הספר הוא מקום מסוכן יחסית למרכז.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז''ל, מקביל לאכדית supūru 'גבול, גדר' (לבקר). בסוף קשור לשורש ס-פ-ר[1] שמשמעו הקמורי 'חתך סימָן, ציין'[2], משם סְפָר 'גבול' שמציין מקום או אזור. (ממשמע השורש ספר 'חתך סימָן' גם סֵפֶר 'סימנים, כתובת, מסמך' שהוא המשמע המקורי של סֵפֶר).

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה