מכתם

לערך העוסק במֻכְתָּם; ראו בפועל הֻכְתַּם.

מִכְתָּם

לשון המקרא (משמעות משוערת) שיר או פיוט מסוג מסוים עברית חדשה שיר קצר בעל מסר שנון.
- ”מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ“ (תהלים טז, פסוק א)
- ”לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת“ (תהלים נו, פסוק א)
- ”לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם“ (תהלים נח, פסוק א)

מילה מקראית יש קושרים לכתם (כתם פז) החומר היקר הקרוי: זהב (גם הצבע הזהוב או הכתום).

רש"י: מבנה מסוים של שיר "אמרו רבותינו לדוד שהיה מך ותם שהיתה מכתו תמה שנולד מהול ואין שיטת המקרא נופל על המדרש כאן יש מזמור שנאמר בו לדוד מכתם שם יש לפרש שיר זה לדוד שהי' מך ותם אבל כאן שנאמר מכתם לדוד אין לפרשו כן ואומר אני שהוא אחד מן שמות מיני נעימות הזמר וחלוק בנעימות השיר ד"א מכתם לדוד לשון עטרה כמו כתם שמשמע דבר זה היה רגיל לומר דוד שמרני אל כי חסיתי בך והי' לו כעטרה שנאמר (לעיל ה) כ' כצנה רצון תעטרנו (סא"א)" (תהלים ט"ז)
אבן עזרא: מזמור נכבד כמו הזהב או סוג נעימה שתחילתה מכתם.
מצודות: חשוב כמו הזהב הטוב.

ערך בוויקיפדיה: מכתם