פִּיּוּטעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיוט
הגייה* piyut
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־י־ט
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ פִּיּוּטִים; ס"ר פִּיּוּטֵי־; כ׳ פִּיּוּטַי
  1. שיר קודש עברי.
    • ”בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַמֶּלֶךְ (דניאל ח, פסוק א), רַב הוּנָא אָמַר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ דִּבְרֵי פִּיּוּטִין הֵם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֲמָרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.“ (בראשית רבה, פרשה פה, סימן ב)
    • באשכנז של ימי הביניים נכתבו פיוטי תפילה רבים.

מקורעריכה

  • לשון חז"ל מיוונית: poyetes) ποιητής) – משורר.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פיוט
  טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:פיוטים


השורש פיט

השורש פ־י־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

פ־י־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּיֵּט מְפַיֵּט יְפַיֵּט פַּיֵּט לְפַיֵּט
פֻּעַל פֻּיַּט מְפֻיָּט יְפֻיַּט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּיֵּט מִתְפַּיֵּט יִתְפַּיֵּט הִתְפַּיֵּט לְהִתְפַּיֵּט