קדש
(הופנה מהדף קודש)
יש להוסיף לדף זה את הערך: קַדֵּשׁ.
קֹדֶש
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קודש |
הגייה* | kodesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ד־שׁ |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ קָדָשִׁים גם קָדָשִׁים; נס׳ קֹדֶש־, נ"ר קָדְשֵׁי־ |
- עברית חדשה תכונת דבר מופרש ומובדל משאר דברים במעלה עפ"ר רוחנית דתית.
- ”מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלּת עֹשֵׂה פֶלֶא.“ (שמות טו, פסוק יא)
- ”וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר.“ (ויקרא י, פסוק י)
- ”וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא.“ (יהושע ו, פסוק יט)
- ”קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ.“ (יחזקאל כב, פסוק ח)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: קודש |
קָדַשׁ
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קדש |
שורש וגזרה | ק־ד־שׁ |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא נאסר הופרד והובדל משימוש
- :יום : שקעה החמה ונכנס זמן היום
- היה בא בדרך וקדש עליו היום
- היו מסובין וקדש עליהם היום
גיזרון
עריכה- מקביל באותו משמע לאכדית קַדַשֻׁ qadāšu, אוגריתית qdš (קדשׁ)[1], פיניקית 𐤒𐤃𐤔 (קדש)[2], ערבית قَدَّسَ (קַדַּסַ)
- שורש שמי קדום, שמשמעו המקורי 'חתך וסילק' ולכן 'הבדיל מן, הפריד מן'[3], משם 'הפריד משימוש כללי, הקדיש לקודש'.
תרגום
עריכה- אנגלית: be set apart, be consecrated
סימוכין
עריכה- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 685
- ↑ Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 425
- ↑ מילון יסטרוב.
קִדֵּשׁ
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קידש |
שורש וגזרה | ק־ד־שׁ |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הבדילו והפרישו מן השאר להיות במעלה רוחנית גבוהה יותר.
- על כן ברך את יום השבת ויקדשהו
- מקדש ישראל והזמנים
- קדשו בית דין את החדש
- לשון חז"ל הזכיר בפיו קדושת יום עפ"ר על כוס יין
- אמא הדליקה נרות, ואבא עמד לקדש.
גיזרון
עריכהמקראי
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- הקדיש(1)
ניגודים
עריכהקָדֵשׁ א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קדש |
הגייה* | kadesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ד־שׁ |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ קְדֵשָׁה, ר׳ קְדֵשִׁים |
- עובד מקדש שמטרתו לספק מין פולחני. מי שאחראי על אורגיות.
- ”וַיִּשְׁאַל אֶת־אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר – אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה, הִוא בָעֵינַיִם עַל־הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא־הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה.“ (בראשית לח, פסוק כא)
- ”לֹא־תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא־יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים כג, פסוק יח)
- ”וְגַם־קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ; עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כד)
- ”וַיִּתֹּץ אֶת־בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יהוה; אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק ז)
- ”תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם; וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים.“ (איוב לו, פסוק יד)
גיזרון
עריכה- מן קָדַשׁ במשמע המקורי 'היה נפרד, היה מוקדש לצורך מוסים': בן אדם מוקדש.
פרשנים מפרשים
עריכה- תרגום יונתן – נפקת ברא
- חז"ל – ”עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא (ויקרא יח, פסוק כב) למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל לֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים כג, פסוק יח)“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נד, עמוד ב)
- רשב"ם (על דברים כ"ג י"ח) – קדשה, זונה פנויה מנאפת; קדש, בא על פנויות הלא כתובה וקידושין, ולא מיוחדת לו כפילגשים.
- ראב"ע (על דברים כ"ג י"ח) – ומעתיקי הדת אמרו (מהגמרא לעיל) כי הקדש הוא הנשכב, והעד: מבני ישראל. ואמר אליהוא: ”וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים“ (איוב לו, פסוק יד) כי נַפְשָׁם נגד חַיָּתָם, והנה קְדֵשִׁים כנגד נֹעַר. ואני לא אבין טעם קדשה. וכאשר נחפש היטב טעם המילה, אז היא ידועה, שהיא מזומנת לכל עובר; והעד: ”אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה“ (בראשית לח, פסוק כא) אם כן יהיה קדש כמעשה מצרים, והמבין יבין.
- רלב"ג (על מלכים א' י"ד כ"ד) – אחשב כי קדש הוא בזה המקום המוכן למשכב זכור
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: קדשה |
קָדֵשׁ ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קדש |
הגייה* | kadash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ד־שׁ |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות |
- עיר מקראית השוכנת בצפון־מערב הנגב, על הגבול בין ישראל למצרים. מכונה גם קָדֵשׁ בַּרנֵעַ.
- ”וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.“ (בראשית כ, פסוק א)
- ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.“ (במדבר יג, פסוק כו)
- ”וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.“ (דברים א, פסוק מו)
- ”כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה.“ (שופטים יא, פסוק טז)
- ”וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה נֶגְבָּה“ (יחזקאל מז, פסוק יט)
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: קדש ברנע |