יום

יוֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יום
הגייה^*	yom
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ו־ם
דרך תצורה	משקל קוֹל
נטיות	ר׳ יָמִים^[1] ; יוֹם־, ר׳ יְמֵי־ או יְמוֹת־; זוגי יוֹמַיִם

פרק הזמן בו כדור הארץ משלים סיבוב אחד סביב צירו.
- ”וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.“ (בראשית א, פסוק ה)
- ”אַךְ אִם־יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד; לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא.“ (שמות כא, פסוק כא)
- ”וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים; וַיִּגֹּף יהוה אֶת־נָבָל, וַיָּמֹת.“ (שמואל א׳ כה, פסוק לח)
- ”שְׁלִשִׁית בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר כִּמְלֹאת יְמֵי הַמָּצוֹר...“ (יחזקאל ה, פסוק ב)
- ”וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד; וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת.“ (יונה ג, פסוק ד)
- ”וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר [...]; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא־יָסוּף מִזַּרְעָם.“ (אסתר ט, פסוק כח)
- ביהדות הימים מתחלפים בשעת בין ערביים, ואילו אצל אומות העולם היום מתחלף בחצות.
בהשאלה: שעות האור, בהן השמש בשמים.
- ”וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.“ (בראשית א, פסוק ה)
- ”...וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא־אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.“ (יהושע י, פסוק יג)
- ”מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם, כִּי-בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר – בַּיּוֹם, וּבַלָּיְלָה; וְהָיָה רַק־זְוָעָה, הָבִין שְׁמוּעָה.“ (ישעיהו כח, פסוק יט)
- ”כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב...“ (יחזקאל א, פסוק כח)
- ”וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד; וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת.“ (יונה ג, פסוק ד)
- ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים; סֹב דְּמֵה־לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל־הָרֵי בָתֶר.“ (שיר השירים ב, פסוק יז)