ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ימים
|
הגייה* |
yamim
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
ר' מן יום
|
נטיות |
|
- לשון המקרא [לא בשימוש] שנה (שנה עברית 12 או 13 חודשים).
- ”וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ“ (בראשית כד, פסוק נה)
- ”וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ“ (ויקרא כה, פסוק כט)
- ”וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן“ (במדבר ט, פסוק כב)
- לשון המקרא ריבוי המילה יום[1].
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ימים
|
הגייה* |
yemim
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר רבוי
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון המקרא (משמעות משוערת) יש אומרים פרדות ויש אומרים מעיינות חמים.
- ”וְאֵלֶּה בְנֵי-צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת-הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת-הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו.“ (בראשית לו, פסוק כד)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. משמעה סתום.
- ↑ במקום הריבוי המצופה - יוֹמִים. [1]